אנשים עם הפרעות אכילה שהחלימו/בתהליך החלמה?

הלכתי לפסיכולוגית פעם אחת ולא אהבתי אותה ומאז אמא שלי הפסיקה לנסות.
בכללי המשפחה שלי לא ממש מבינה שאם אני אוכלת כרגיל זה עדיין לא אומר שהכל בסדר איתי אז כרגע אני כביכול בהחלמה עם עצמי ובמלחמה עם עצמי.
אני שואפת להחלמה. אמנם אף פעם היא לא תהיה מלאה אבל אני לא רוצה להמשיך ככה יותר.

היי, אני אנורקסית לשעבר, אני אסביר לך את התהליך שאני עברתי-
הייתי אצל פסיכולוגית שעזרה לי להרגיע את החרדה שבאה עם אכילה וספירת קלוריות והרעבה עצמית והטריגרים השונים מהסביבה, אבל בנוסף הופנתי לתזונאית מומחית להפרעות אכילה שעזרה לי לאט לאט ללמוד להזין את עצמי ולהלחם בטריגרים. זה לא קל, את צריכה לרצות את זה ולהילחם עם עצמך כל יום כדי לא להיכנע למחשבות והאובססיה. ישנם גם קליניקות עם מומחיות להפרעות אכילה עם פסיכולוגים מוסמכים בנושא שעוזרים לך באופן צמוד. אני ממליצה לך כמה שיותר מהר להשיג עזרה. זה קשה, כואב, מתיש ובא לך לקבור את עצמך באדמה לפעמים ולחזור לנוחות של הרעבה עצמית או להסתכל במראה 50 פעמים ביום ולספור קלוריות או להקיא. אבל זאת לא דרך חיים. יש דברים להנות מהם מחוץ לבועה של ההפרעת אכילה, וכל עוד לא תטפלי בעצמך לא תוכלי לצאת מהמעגליות הזאת. תילחמי על זה בשביל הגוף שלך ששירת אותך כל החיים.

או אני ככ רוצה להגיע ליום הזה שאני סוף סוף אספר לאנשים על ההחלמה שלי מההפרעות אכילה~

שואל השאלה:
גם אם את מנסה להחלים את מוזמנת לספר על מה שעובר עלייך
וגם אם את בכלל לא בכיוון של החלמה מוזמנת לפרוק או מה שאת רוצה

^^זו אף פעם לא החלמה מלאה, לפעמים יש מחשבות וטריגרים, אבל לומדים לזהות אותם ולא להתקע עליהם

אני עדיין בתהליכים כמה שנים וזה לא הולך ונהיה יותר קל חח
אני לא מצליחה גם להעלות במשקל, לא משנה מה אני עושה או כמה אני אוכלת..
אבל אין לי אנורקסיה או בולימיה אלא הפרעת אכילה לא ספציפית (סוג 3) כלומר יש לי רפלקס הקאה אם אני אוכלת משהו שאני לא רגילה אליו אז אני די נמנעת מלנסות אוכל חדש עם כמה שאני רוצה.
בכל מקרה, תהליכי החלמה מהפרעות אכילה הם לא דבר פשוט בכלל ומאחלת לך המון בהצלחה 3>