מה אתם חושבים על זה (מונולוג למגמת תיאטרון)?

נתנו לנו הנחייה לעשות מונולוג על דמות משחקים בחצר האחורית של עדנה מזי"א מי שמכיר. מה אתם חושבים?

אסף? גידי? סלע? אסף? אסף? אסף איפה הם? נו, אתם משחקים איתי מחבואים עכשיו? נו צאו, ניצחתם נגמר המשחק! בואו חזרה! אני מוותרת! נו בואו בואו מה, זה שוב קורה לי? למה אני תמיד כל כך חסרת אונים? נותנת להם להשפיע עליי ככה... למה אני תמיד מפתחת תקווה ואז מתאכזבת? (שומעת רשרוש עלים) אסף? (מגלה שאין שם כלום, מתאכזבת) שיהיה להם אכפת ממני בכלל מתי אני כבר ילמד את הלקח? למה אני מכניסה את עצמי למצבים כאלה בכלל? אוף. אם רק שמוליק היה מסתלק זה היה נחמד, הוא לא באמת חלק מהחבורה שלהם נכון? או שכן? לא יודעת אסף? העיקר הוא שאסף הלך ולא באמת אכפת לו למה שאני יחשוב שיהיה לו אכפת בכלל? בגלל שהוא מתעצבן על שמוליק? אבל שמוליק מעצבן את כולם. בגלל שהוא הוציא לי עלה מהשיער? לא, קיוויתי שאני משהו מיוחד. כנראה שלא. אוף. המחבת כבדה לי טוב, אני ישים אותה ללכת? אבל אולי הם יגיעו? לא אני לא יכניס את עצמי לאשליות עוד הפעם אבל מה יש לי להפסיד מלהישאר? אסף? למה התחלתי בכלל לדבר על אופנועים? כדי שאני יצא מטומטמת? אני מטומטמת? אסף? אני מטומטמת? אני מטומטמת (מתיישבת על הנדנדה, מתחילה להתנדנד) רק ששמוליק לא יבוא שוב להציק לי טוב זה קצת נחמד. נו מה יש להם? להשאיר ילדה בת 15 לבד? הם לא מתביישים? בטוח זה שמוליק שכנע אותם אסף? טוב... אני ילך חזרה לבית עכשיו... אבל אם אסף יחזור? לא, הוא לא יחזור, לא הוא ולא כל השאר. (מתייאשת, קמה מהנדנדה, מתחילה ללכת לכיוון הבית) למה קיוויתי בכלל? רק שהשומר לא ישאל אותי שאלות עכשיו... אפילו שאני לא מפחדת. אני לא מפחדת אני לא מפחדת? אולי אני מפחדת רק קצת אני מפחדת? אני מפחדת.