אם מישהו שהיה לו דיכאון קל בנעורות יכול להיות פסיכולוג? הוא אןהב להקשיב לבעיות של אחרים וזה גם דיבור מנסיון לא?

כן, בטח

א. כן, אני לא רואה מה הקשר

ב. כ־26% מהאוכלוסיה חווים הפרעה דיכאונית מאז'ורית במהלך החיים, כמובן מבלי לדבר על שאר ההפרעות הנפשיות. יש כאלה שאוהבים להקשיב, יש אנשים רעים שחווים דיכאון. זה לא באמת מה שהולך לשנות. אפשר להיות אמפתי עם ובלי לחוות את זה בפועל. האם עדיף ניסיון אישי? אני לא יודע. לפעמים יותר קל לגשת לנושא שרחוקים ממנו רגשית, ולפעמים הפוך. ניקח לדוגמה פסיכולוג שמטפל במקרה של טראומה מאוד ספציפית. אם הוא לא חווה אותה, הוא יפעל אחד לאחד לפי הספר. אם כן, הוא יכול "למזוג" את האישיות שלו לתוך הטיפול, באופן מודע או לא מודע, וזה יכול להיות חיובי או שלילי.

שואל השאלה:
ברור שהתכןונתי ללמוד ולהוציא תארים וכל זה
פשןט רציתי לשאול אם הוא יוכל בכלל ללמוד

בטח שהוא יכול, הוא רק צריך ללמוד את זה