אולי בעצם הנוער היום ככ רוצה לחזור ל2010-16 (בלי שום קשר לקורונה) כי הן השנים המרכזיות של הילדות שלנו?

תכלס, אם תשאלו את מי שנולד בשנות ה-90 הוא יגיד לכם שהוא הכי רוצה לחזור לעשור הראשון של שנות ה2000 בדיוק כמו שאנחנו רוצים לחזור ל2014. החלקים המרכזיים מהילדות שלי לפחות קרו בתחילת ואמצע העשור הזה (גיל 4.5 שהתחילה 2010 עד גיל 11.5 שהסתיימה 2016). זו פשוט מן תחושת נוסטלגיה כזו, בטח עוד 10 שנים נגיד נתגעגע גם לשנים האלו ונגיד לשנתיים שלוש הבאות.
יש מצב לא? למרות שהאמת שהרבה יותר נראה מגניב להיות נערה בשנים האלו (נגיד עכשיו אני בת 15, אז להיות בת 15 ב2013) ולהיות ילדה קצת לפני אבל יכול להיות שהמחשבה הזו גם נובעת מזה....