אוף דיי אני לא יכולה כבר עים הזום הזה באמת אתם לא יודעים כמה זה מכביד עלי ועוד אני עברתי לבית ספר חדש ...

מסכימה
ואז מכריחים אותנו להדליק מצלמה ב8 הבוקר

מסכים, גם לדעתי מגזימים עם זה, זה ממש לא ריאלי לצפות מתלמיד לשבת מול מסך ולהקשיב למורה מדברת במשך 8 שעות רצופות. עם כמה שזה לא הוגן, זה לא שיש משהו שאפשר לעשות עם זה... לכולם המצב קשה, צריך לדעת איך להתמודד איתו וצריך לדעת לעשות את מירב המאמצים

בקשר למצלמה - מה ההבדל בין מצלמה לבין להראות את הפרצוף שלך?

^לדעתי יש הבדל,
אם זה בשעות הצהריים אז עוד בסדר אבל אם זה בשעות הבוקר אז הפרצופים של כולם נראים לא כאלה טובים, בגלל שהם קמו לא מזמן. אילו השיעור היה בבית הספר, התלמידים יכלו להתארגן וזה ועד שהם היו מגיעים הם כבר לא היו עייפים אבל בזום זה לא אותו דבר... לפחות זה מה שאני חושב.
לדעתי החובה לפתוח מצלמה היא מוגזמת, יש כאלה שלא מעוניינים לפתוח מצלמה מכל מיני סיבות אישיות שאני לא רואה סיבה שמישהו יתערב בהם.
לדעתי הפעלת המצלמה צריכה להיות בגדר המלצה בלבד, ואלה שיפעילו מצלמה ייחשבו ככאלה שיותר השתתפו בשיעור

מתי את מתחילה ומסיימת ללמוד?

שואל השאלה:
אני מתחילה ב8 ומסיימת בערך ב2

אני מתחיל ב8 מסיים בשתיים חצי שבוע
מסיים ב4 חצי שבוע אחר,
עליתי לז' ובקושי ראיתי את החצי כיתה השנייה

אנונימית יקרה,
אני יכולה לשמוע במילים שלך עד כמה את מתוסכלת מהמצב אליו נקלעת בבית הספר החדש בעקבות הקורונה וההנחיות החדשות שהגיעו איתה. זה כמעט מרגיש כאילו מונעים מכולם ליצור קשרים אנושיים, ואולי הלמידה מרחוק כמעט ולא מאפשרת לך ליצור חברויות חדשות ומשאירה אותך בודדה ובלי יכולת להגיב או למנוע את המצב. הסגרים וההנחיות ממשיכים להגיע ולהגביל את החיים ונדמה שהייאוש רק הולך וגובר, ואולי את כבר לא מצליחה להאמין שהחיים יחזרו להיות כמו פעם...

יקרה, רציתי לשתף אותך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ורוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי עם אחד מהמתנדבים/ות שלנו, בו תוכלי לשתף בתחושות ובמחשבות שלך באווירה בטוחה וחמה, ללא שיפוטיות.
אם תרצי, נוכל להיות לך לאוזן קשבת ולנסות יחד למצוא נקודות קטנות של תקווה בתוך המציאות המעיקה.

הלינק לצ'אט נמצא למטה, את מוזמנת להגיע אלינו.

שלך,
מתנדבת סה"ר