אני חושבת שיש לי דיכאון בגלל המון סיבות ותסמינים

שואל השאלה:
הרבה יותר ממה? הרבה יותר מלבכות כל ערב בלי סיבה? הרבה יותר מלחיות בלי ציפייה לכלום? הרבה יותר מלהרחיק את הסביבה ממך? את בכלל לא יודעת מה עובר עליי את לא יכולה להגיד ש"עברת הרבה יותר מזה"

אני יכול להבין אותך, גם אני לא סומך על אף אחד... והייתי בדיכאון. אין לי מושג איך יוצאים ממצב של דיכאון אבל מהניסיון האישי שלי פסיכולוגים לא עוזרים בשום צורה עם שום דבר. בכל מקרה אם את צריכה עזרה במשהו או שאת רוצה לפרוק אני תמיד כאן.

את יכולה להתקשר לקופת חולים לבד ולבקש פסיכולוג. את יכולה באמת כל אחד בעולם לספר- סבא סבתא, דודים, מורים, מדריכים, כל אדם מבוגר שדיברת איתו אי פעם. אני יודעת שזה לא שווה הרבה אבל את מדהימה שאת כותבת את זה ככה באומץ, שאת מודעת למה שקורה ואת משתפת.

את יכולה לדבר איתי בפרטי
אני מבינה

הי תמיד פה לדבר איתך את יכולה לסמוך עליי
גם אני עברתי דיכאון זה משהו שכיום המון מהנערים והנערות סובלים ממנו
אני יכלה לעזור לך
גם לי הייתה סיטואציה כזאת עם אמא שלי מה שהכי חשוב זה שקודם כל תיהיה שלמה אם עצמך אז זה כבר לא יעניין אותך מה אמא שלך אומרת על איך שאת נראית או לצורך דוגמה אחרים

שואל השאלה:
אני שלמה עם עצמי פשוט המחשבה על זה שהיא לעולם לא תצליח להבין והיא בטוחה שאני בכיינית שלא מרימה את עצמה לידיים אבל אני לא יכולה להגיד לה מה המציאות אני מנסה להדליק אצלה נורה אדומה מלא זמן וזה או שהיא מדחיקה או שהיא פשוט לא קולטת שמשהו לא בסדר

אולי תנסי להסביר לה מה את באמת מרגישה וכמה שזה רציני .

אל תקפצי למסקנות,עברתי דיכאון קל וזה הרבה יותר מזה תנשמי תשמיעי מוסיקה תפרקי והכי חשוב תדברי איתה ,תגידי לה שתפסיק זה גורם לך לרע ואני ככ מצטערת שאת עוברת את זה
אם את צריכה לדבר ולפרוק אני כאן❤

שואל השאלה:
אז מהנסיון האישי שלי הם כן
זאת לא פעם ראשונה שלי

אויש אני מצטערת לא ידעתי... זאת הכי לא הייתה המטרה שלי, ואני ככ מאמינה בך שאת מדהימה ושתשארי חזקה גם עם לא יודעת מה יקרה... אני כאן לפריקה ואני תמיד כאן ולא משנה מה רק חשוב לי להזכיר לך שאת מדהימה וזה איך שאת ואל תתני בחיים לאף אחד להוריד אותך.. אני מבינה איך זה לקבל הערות מההורים זה כאב כפול עם לא משולש ככ מצטערת אוהבת מלא ❤

היי אנונימית יקרה,

נשמע שאת נמצאת בתקופה מטלטלת בה ייתכן ותחושת העצבות והבדידות מתגברת. את מתארת שאת מרגישה לבד, כאילו איש בסביבתך אינו באמת רואה אותך ואת מצוקתך. ונשמע שחווית אכזבות רבות מהסובבים אותך ושאולי בעקבות כך האמון שלך באנשים נשבר, כאילו האנשים הקרובים אלייך, אלו שאת מצפה מהם שישמעו את זעקתך, אינם שומעים אותה, ואולי זה גורם לך להרגיש מעט שקופה כאשר אמך אינה רואה את המצוקה בה את שרויה.

מתארת לעצמי שההתמודדות לבד אינה פשוטה, ושלעתים כאשר ישנן סיבות רבות שנערמות אחת אחרי השנייה ומובילות אותנו לחוש במצוקה זה יכול להרגיש כאילו אנחנו נמצאים בשדה קרב, כאשר בכל פינה ישנה התמודדות אחרת. ואני יכולה לתאר לעצמי עד כמה זה יכול להיות מעייף ומתיש.

יקרה, אני שומעת עד כמה את כמהה לעזרה, למישהו שישמע ויראה אותך. במצבים כאלו חשוב שלא תישארי לבד, לכן אני רוצה לשתף אותך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת ואני רוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי במרחב מלא באמפתיה והכלה. אם תרצי ותרגישי בצורך את מוזמנת לעלות ולשתף את אחד ממתנדבנו בתחושות שמלוות אותך בימים אלו, נקשיב לך ונהיה שם עבורך ברגעים הקשים, ואולי מתוך השיתוף והדיבור על הדברים יהיה ניתן לחשוב על דרכים שיאפשרו להקל על ההתמודדות.

דואגים לך ומחכים לך עם חיבוק חם בלינק המצורף מטה.
שלך,
מתנדבת סה"ר