זוהי שאלה לצורך בדיקת פרספקטיבה דתית אינדיבידואלית אז גם אם השאלה נשמעת טיפשית אשמח שתתייחסו אליה ברצינות, תודה:)

שואל השאלה:
hold
אז את בעצם תתעלמי מהחוויה ה"לא מציאותית" שקרתה לך רק בכדי להמשיך להאמין בחוקי המציאות הידועים לך?

מכיוון שדבר כזה לא אפשרי אני אחשוב שהזיתי.

שואל השאלה:
כינוי מאוד מקורי
שאלת המשך
למה אתה תתכחש לחוויה שחווית רק כדי להתאים אותה לחוקי המציאות הידועים לך?או במילים אחרות למה לא תחשוב שחוקי המציאות הידועים לנו פשוט אינם נכונים?

דיוויד יום במצב כזה היה שואל את השאלה, "מה יותר הגיוני? שחוקי הפזיקה המוכרים וכל מה שאנחנו יודעים לגבי המציאות היו מושהים ועבר איזה תהליך כל כך יוצא דופן ולא מוכר ובצורה שאתה תבין ותאשר את זה, או שחווית הזיה או חלום בהקיץ או משהו בסגנון?"

ואני חושב שזו שאלה שחשוב לשאול, כי היא גורמת לנו להבחין בכך שאין לנו דוגמאות לתהליכים יוצאי דופן כאלו, בזמן שיש לנו אלפי דוגמאות להזיות, כאלו, וגם פחות ויותר הזויות מזה. זה לא יוצא דופן, בזמן שהמסקנה שזה איזשהו "נס" או תהליך שבאמת קרה - היא כן יוצאת דופן. וטענות יוצאות דופן, דורשות ראיות יוצאות דופן.

והעובדה שהכי צריך לקחת בחשבון, היא שהחושים שלנו הם ממש לא כלי טוב מספיק לגילוי האמת לגבי המציאות, ולהסיק מסקנות לגביה. כן אנחנו יודעים שהם טובים מספיק לדברים שגרתיים ויומיומיים רוב הזמן, אבל אנחנו גם בוודאות יודעים שהם יכולים ליפול (גם אצל בני אדם בריאים ונורמטיבים), ולהציג דברים לא נכונים; למעשה זה קורה בכל לילה כשאנחנו הולכים לישון. זה למה פיתחנו את המדע, כי מה שהכלים של המדע עושים זה להרחיב או להחליף לגמרי את החושים שלנו, ובמתודה יותר אובייקטיבית.

אני לא אומר בהכרח שצריך להסיק שזו הזיה, כי אין מספיק ראיות לכך במקרה הזה ספציפית, אז לא באמת יודעים (וזה בסדר להגיד שלא יודעים). אבל כן אפשר להסיק שזה מאוד סביר שזו היתה הזיה, ומאוד לא סביר שזה באמת משהו שקרה כפי שחוויתי את זה.

שאולי אני סכיזופרנית

שצדקתי כל הזמן הזה
(בלי קשר לדת אנשים)