מה הייתם עושים אם העולם היה בצבע שחור?

הייתי אומרת אוקיי זאת המציאות בואו נאיר אותה בדרך שלי

אומרים בשלב מסויים זה יקרה,
היה פשוט משעמם בלי כלום
ולא היה את הצבע הירוק היפה בסטיפס

הייתי מרגישה שהעולם נוגד אותי
א- למה מינוס

כלום בטח הייתי חושבת שזה רגיל כי כל העולם היה ככה

כנראה שזה היה אמור להיות ככה
אבל זה קצת דיכאוני

רגיל כי זה היה העולם שהייתי נולדת אליו ומתרגלת לחיות בו ולא הייתי כנראה מצליחה לדמיין צבעים אחרים חוץ מצבעים כהים ואפלים

אממ אני עיוור צבעים שרואה רק בצבעים שחור וצבעים כהים, ככה העולם שנולדתי אליו. איך אני מרגיש? אני לא יודע איך זה אחרת אז אין לי עם זה בעיה.

יוצא עם פנס או משהו.

הולך לטמבור וקונה צבע(?)
ולשאלה, כנראה הופך אותו לעולם צבעוני.
*אני לא מצחיק :/*

אחלה, אני אוהבת שחור

הייתי חושבת מחשבות כגון:
זה אומר שבעבר היו טלוויזיות בצבעים ואז השתכללנו לשחור לבן?
זה אומר שהומור שחור יהפוך להומור צבעוני?

יש סיכוי שעכשיו העולם סוג של אפור יש סיכוי שיש עוד מלא צבעים שאין אנושית לא יכולה לראות וכאילו לעומת הצבעים האלה זה מדכא

היינו מתים כי בלי אור שמש הטמפרטורה של כדור הארץ הייתה קרובה לאפס מוחלט.

מן הסתם שכולם היו מדוכאים יותר בטבעם ואפילו בלי לדעת למה.

אממ היינו נולדים לזה אז לא נראלי היינו לוקחים את זה כמשהו עצוב, היינו רגילים לזה

לא הייתי מרגישה כלום כי לא הייתי יודעת שיש עוד צבעי אז זה לא היה משנה

עולם בייסיק ביצ'
אבל לא הייתי עושה כלום חחח מה אפשר לעשות כבר וגם נתרגל כי זה ככה מלידה

אז הכל היה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ולא היינו קיימים

הייתי מאיר אותו עם הגלקסי שלי

רגיל
אני לא התרגלתי לראות עולם אחר אז הייתי פשוט ממשיכה לחיות רגיל

שואל השאלה:
ואם לא הייתם יודעים שבכלל קימים עוד צבעים?

היי נועה

למה כולם פה נראים כאילו זה לא טוב?! כאילו מה הבעיה שיש הכל רק בצבע שחור כאילו מי שישמע-_-
אני דווקא הייתי אוהבת את זה חוח

הייתי מרגישה רע זה מדכא

היה יכול להיות יותר קל לארוב לקורבנות שלי

זה היה רגיל

הייתי ממציאה את הנורה
וגם הייתי מתעוורת

וואי לא הייתה גזענות נגד שחורים

שואל השאלה:
נכוןן איך לא חשבתי על זה^^

הייתי יכול להיות עצוב שלא אוכל לזהות יותר ג'ינג'ים

אם זה היה ככה מההתחלה הייתי חושב שהעולם מלא בגיוון וצבע
אתה לא רוצה את מה שאתה לא מבין.

וואי אני ואחותי כותבות על זה סיפור. אני הייתו מנסה למצוא צבע ולא רק שחור.

רק אני חשבתי על זה שלא היינו רואים כלום והיה פשוט חושך אז זה היא יכלה פשוט לשאול מה אם כולנו היינו עיוורים?

הייתי אומר איזה מגניב ^^

אם הייתי נולדת לעולם בצבע כזה אז לא הייתי יודעת שיש דבר כזה צבעים ולא היה חסר לי כלום והייתי ממשיכה בחיים

כלום כי זה היה ברגיל שלי

החיים שלי הם כבר ככה, אני גר בנתניה.

כלום הייתי רגילה לזה

הייתי שמחה יותר מתמיד

הייתי הולך לרופא עיניים. סתם
בטח זה לא היה מוזר כי לא היינו מכירים משהו אחר

אנשים אתם עכשיו אומרים שזה דיכאוני אבל תחשבו שאם זאת הייתה המיציאות לא הייתם מכירים משהו אחר
זה הדבר היחידי שהייתי מכירים אז זה לא היה מפריע לכם
"הייתי לוקחת צבעים וצובעת אותו בדרך שלי"
לא היה צבעים
לא הייתם מכירים את המושג הזה

אני אוהבת שחור :)

כלום
כי ככה היינו חיים
זה לא שהיינו מכירים משהו דונה

העולם בתכלס שחור/לבן פשוט אנחנו לא רואים אתזה

לא הייתי שמה לב להבדל וזה לא היה משנה לי כי כדור הארץ לא היה צבעוני אז לא היינו יודעים מה זה צבעים

אם זה ככה מההתחלה
אז הייתי מכירה רק את זה
ולא הייתי יודעת מה זה צבעוני
בשבילי זה לא היה אפל, אלא רגיל

לא אפשרי
שחור זה צבע שמורכב מכל הצבעים אז בטוח היינו מוצאים אותם יום אחד
ואם כבר לשאלה, אז יותר תסביך אם העולם היה שקוף

מתאים לי

גם שחור זה צבע

שקוף זה גם צבע

סתם

רק הסביבה או גם האנשים?

שמח כי יהיה שוויון
כולם יהיו שחורים
אלא אם כן העולם הוא בשחור לבן

מאוד עצוב ומשעמם כנראה ;-;
אולי הייתי מרגישה שזה מאוד תואם לי, כי אני רק רוצה לטבוע בדיכאון ואפלה כל החיים, אבל מצד שני אני צריכה אור בחיים, אני בנאדם צבעוני והייתי מחפשת אור או איזשהו משהו שישנה את המצב :)

אני לא חושבת שזה היה כל כך נורא, כי היינו מתרגלים לזה. במקום לייחס לדברים אחרים משמעויות מסוימות היינו מייחסים אותן לצבע השחור. כל התפיסה שלנו שלו הייתה אחרת.
כחול לדוגמה מסמל רוגע, וירוק שפע, וחום יציבות, בגלל השמיים והצמחים והאדמה.
אם שחור היה מקיף אותנו, פשוט היינו רואים אותו אחרת.

ראיתי פעם סדרה שבה אחת הדמויות הייתה מאיסלנד. באיזשהו שלב היא ועוד דמות ניהלו דיאלוג לגבי מזג האוויר וההשפעה הנפשית שלו.
שאלו אותה האם השמיים האפורים והגשם והשלג לא מדכאים נורא את כל האנשים שם?
והיא ענתה
"להפך. כמעט כל מי שאני מכירה ניסה להתאבד באביב."

אין דבר נעים יותר מהמוכר לנו.