3 תשובות
אל תשני את זה זה שאת תמימה וחייכנית והן רגזניות זה לא אשמתך
את יכולה פשוט למצוא נושא משותף עם אחת מהן ולאט לאט תתחברי עם שאר החברות
תקשיבי אני כלכך כלכך כלכך מזדהה איתך. אני גם הייתי ככה בדיוק כמוך
ותקשיבי אל תשתני חחח זה שהן מסתכלות עליך במבט מתנשא בגלל שאת כלכך שמחה וחייכנית כזאת זה רק מתוך קנאה. אל תשתני. תאמיני לי, אני מדברת מתוך ניסיון ומבטיחה לך שזה לא שווה את זה. אל תשתני בשביל אף אחד. ואל תשימי לב אליהן.. כמו שזה נראה גם ככה יש עכשיו סגר ואין לימודים אז גם ככה את לא רואה אותן כרגע וגם לא תפגשי אותן בלימודים בזמן הקרוב.. פשוט אל תתייחסי אליהן ואל תשתני בכלל
את מהממת כמו שאת :)
היי אנונימית יקרה,

שומע את כאבך בזמן שאת כמהה שיקבלו אותך כמו שאת..
מתאר לעצמי עד כמה מתסכלת יכולה להיות ההרגשה שאת משקיעה, מנסה להתגבר על הביישנות, לחייך לאחרים, ועדיין לקבל תחושת זלזול ולעג מחברותייך.
ממילותייך נדמה שעוטפת אותך תחושת בדידות אפרורית ואולי גם חוסר אונים.
מדמיין כיצד זה ודאי מתיש לחוות יחס מעיק שכזה..
כבר מהתמונה ומהתגיות ניתן להסיק על תחושות מייאשות ושוחקות..

על אף הסבל המייסר נראה כי קיים בך הרצון להלחם ולנצח את התחושות המטרידות..
עצם כך שעלית ושיתפת בתחושותייך לא מובן מאליו כלל, ומעיד המון על יכולות שטמונות בך..
אולי זה מראה על קול שעולה מתוכך דווקא ברגע ובזמן הזה, ובוחר לחפש שמחה וחברות אמת, ועתיד ורוד יותר..

אם את מעוניינת להמשיך ולשתף במקום בטוח - את מוזמנת לצ'ט שלנו בסה"ר.
מצרף קישור מטה לנוחיותך.
תוכלי להתכתב שם באופן אנונימי לחלוטין עם המתנדבות/ים, ולשתף בכל שתבחרי.
אולי כך תצליחי למצוא דרכים להקל מעט על הסיטואציה, בדרך לבניית מציאות אופטימית ומאושרת יותר.. :)

את לא לבד, אנחנו פה איתך..
שלך,
מתנדב סה"ר
מתנדבי עמותת סה"ר מומחית סטיפס