אני מרגישה שאני קורסת נפשית ואין לי כבר למי לפנות

אני חושבת שהגעתי לנקודה בחיים שלי שהכל עד כדי כך מתפרק מכל בחינה אפשרית שאני בקושי מצליחה להחזיק את עצמי בידיים ולא לקרוס
הקולות בראש שלי תוקפים אותי כבר שנים אבל הגעתי למצב שאני כבר לא יודעת איך לצאת ממנו ואיך לעלות למרות טוב יותר
אין לי תקווה לשום דבר טוב
נמאס לי להתאכזב מהכל ומכולם
התרחקתי מכולם ואני תמיד פה בשבילם כי הם חשובים לי אבל אני כבר לא משתפת
אני מרגישה שכולם משקרים לי
אני מרגישה שכולם מנצלים אותי
אני מרגישה נורא כי אני יודעת שאם אני יעלם פתאום אף אחד אפילו לא ישן לב ואם ישימו לב לא יהיה להם אכפת
ואפילו המשפחה שלי לא תהיה עצובה אלה פשוט תכעס עליי שאני כפוית טובה ואגואיסטית
אני יודעת שזו כנראה רק עוד תקופה רעה ועם כמה שזה נראה נורא אני אסתכל על זה בעתיד בתור כלום ושום דבר
אבל כרגע אני לא יודעת איך להמשיך ולמי לפנות ומה לעשות
אני פשוט רוצה קצת שקט ורוצה שלפחות משהו יהיה טוב..