6 תשובות
בגלל זה הוא לא ברא כלום.
סתם, אני מכבדת :) ואני חושבת שהוא ברא אותם באותה הכוונה
סתם, אני מכבדת :) ואני חושבת שהוא ברא אותם באותה הכוונה
קודם כל, נוצר האור והחושך, אבל השמש והירח היו ביחד
ביום רביעי הופרדו
ביום רביעי הופרדו
בהתחלה זה היה אור אלוקי לא אור של שמש
ואז השמש
ואז השמש
אנונימית
יש פרשנויות שונות הפרשנות שאני מכיר היא שפשוט היתה כפילות בבריאה משום שבפעם הראשונה הוא הסביר איך הוא ברא בלי פרטים (מאקרו) ולאחר מכן הוא הסביר מקרוב בצורה של מיקרו
אני מעתיק לך תשובה מאתר הידברות, אצרף מקור והרחבה
השמש והירח והכוכבים נבראו למעשה ביום הראשון. אמרו חז"ל: "הן מאורות שנבראו ביום ראשון, ולא נתלו עד יום רביעי" (חגיגה דף יב, א), וכך מבאר רש"י: "יהיו מאורות - מיום ראשון נבראו, וברביעי ציווה עליהם להיתלות ברקיע" (רש"י בראשית א, יד).
הכוכבים נבראו ביום הראשון, ולפיכך נשאלת השאלה, מה בדיוק נעשה ביום הרביעי?
הרמב"ן מבאר שביום הרביעי תיקן הקב"ה את האטמוספירה (-השמים) של כדור הארץ, כדי שקרני האור יוכלו לחדור דרכם ולהגיע לפני הארץ. כך פירש: "והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ - הוסיף שיהיה אורם מגיע לארץ".
כך גם מבאר רבנו בחיי את הרמב"ן: "והוא שאמר 'להאיר על הארץ', כי [לפני היום הרביעי] היה מאיר ברקיע בלבד, ואין האורה מגיעה לארץ".
בתורה נאמר שאלוקים עשה את המאורות. המילה "עשייה" אינה מלמדת על יצירה חדשה של יש מאין, אלא על תיקון של דבר קיים (הנגר עושה שולחן מעץ קיים). בפסוק "ויעש אלוקים את הרקיע" (בראשית א, ז) מסופר על הבדלת מים ממים, שהיא יצירת דבר אחד מדבר אחר. בתיקון השמש והירח נאמר: "ויעש אלוקים את שני המאורות", ולא נאמר "ויברא אלוקים את שני המאורות". נמצאנו למדים שהמאורות לא נעשו יש מאין, אלא אורם תוקן בשמים.
האם לפני היום הרביעי לא היה שום אור?
רבי חיים בן עטר בפירושו "אור החיים", כותב על בריאת המאורות: "פירוש, שיאירו המאורות בכל הקף השמים וגם יגיע אורם עד למטה לארץ".
מתברר שעד היום הרביעי, גלגל השמש והירח לא נצפו מפני הארץ. אפשר שהאטמוספירה היתה עבה מידי לאחר הבדלת המים ויצירת הרקיע ביום השני, ולכן אורם הגיע בזמנים בלתי קבועים ורק באופן חלקי. לפי דיוקו של אור החיים ניתן להבין שהיה מעט אור, אך לא אור שמאיר "בכל הקף השמים".
רש"י פירש לפי המדרש, שלפני היום הרביעי היו היום והלילה משמשים יחד באי סדר (בראשית א, יד):
"להבדיל בין היום ובין הלילה - משנגנז האור הראשון, אבל בשבעת ימי בראשית שמשו האור והחשך הראשונים יחד בין ביום ובין בלילה".
https://www.hidabroot.org/article/237957
השמש והירח והכוכבים נבראו למעשה ביום הראשון. אמרו חז"ל: "הן מאורות שנבראו ביום ראשון, ולא נתלו עד יום רביעי" (חגיגה דף יב, א), וכך מבאר רש"י: "יהיו מאורות - מיום ראשון נבראו, וברביעי ציווה עליהם להיתלות ברקיע" (רש"י בראשית א, יד).
הכוכבים נבראו ביום הראשון, ולפיכך נשאלת השאלה, מה בדיוק נעשה ביום הרביעי?
הרמב"ן מבאר שביום הרביעי תיקן הקב"ה את האטמוספירה (-השמים) של כדור הארץ, כדי שקרני האור יוכלו לחדור דרכם ולהגיע לפני הארץ. כך פירש: "והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ - הוסיף שיהיה אורם מגיע לארץ".
כך גם מבאר רבנו בחיי את הרמב"ן: "והוא שאמר 'להאיר על הארץ', כי [לפני היום הרביעי] היה מאיר ברקיע בלבד, ואין האורה מגיעה לארץ".
בתורה נאמר שאלוקים עשה את המאורות. המילה "עשייה" אינה מלמדת על יצירה חדשה של יש מאין, אלא על תיקון של דבר קיים (הנגר עושה שולחן מעץ קיים). בפסוק "ויעש אלוקים את הרקיע" (בראשית א, ז) מסופר על הבדלת מים ממים, שהיא יצירת דבר אחד מדבר אחר. בתיקון השמש והירח נאמר: "ויעש אלוקים את שני המאורות", ולא נאמר "ויברא אלוקים את שני המאורות". נמצאנו למדים שהמאורות לא נעשו יש מאין, אלא אורם תוקן בשמים.
האם לפני היום הרביעי לא היה שום אור?
רבי חיים בן עטר בפירושו "אור החיים", כותב על בריאת המאורות: "פירוש, שיאירו המאורות בכל הקף השמים וגם יגיע אורם עד למטה לארץ".
מתברר שעד היום הרביעי, גלגל השמש והירח לא נצפו מפני הארץ. אפשר שהאטמוספירה היתה עבה מידי לאחר הבדלת המים ויצירת הרקיע ביום השני, ולכן אורם הגיע בזמנים בלתי קבועים ורק באופן חלקי. לפי דיוקו של אור החיים ניתן להבין שהיה מעט אור, אך לא אור שמאיר "בכל הקף השמים".
רש"י פירש לפי המדרש, שלפני היום הרביעי היו היום והלילה משמשים יחד באי סדר (בראשית א, יד):
"להבדיל בין היום ובין הלילה - משנגנז האור הראשון, אבל בשבעת ימי בראשית שמשו האור והחשך הראשונים יחד בין ביום ובין בלילה".
https://www.hidabroot.org/article/237957
קישורים מצורפים:
ביום הראשון הוא לא ברא את השמש והירח ,ביום הראשון שכתוב ויהי אור זה "המפץ הגדול" כמו שכולם מכנים את זה
באותו הנושא: