אנחנו לומדים בדיוק את בריאת העולם כשאומרים שלא היה כלום ובעצם היה "תוהו ובוהו". למה מתכוונים?

קודם־כל זה כשל בהבנת הנקרא.

ברור שהיה משהו בשלב הזה כי הארץ והשמיים נבראו, והארץ הייתה תהו ובהו.

הפרשנים מבארים ש"תהו" זה מלשון תהייה ו"בהו" זה מלשון בו־הוא ("בתוכו יש משהו") שזה מדבר על חומר, אבל יש לזה גם הסברים אחרים.

על־כל־פנים הרעיון הוא שהיה מצב מאוד לא ברור ומעורר תימהון.

הכוונה ריקנות ושיממון. כלומר פשוט לא היה כלום.