מה התחושה של העם לפני ואחרי מלחמת יום כיפור?

תחושת ניצחון

המצרים אומרים שהם ניצחו אותנו במלחמה הזאת, לא מבין איך הם הגיעו למסקנה הזאת.

לפני - אופוריה:
מלחמת יום כיפור התרחשה באוקטובר 73' כמה שנים אחרי מלחמת ששת הימים ב-67'.
במלחמת ששת הימים צה"ל נחל ניצחון מוחץ ומפואר על צבאות ערב. בשישה ימים בלבד של מלחמה צה"ל הצליח להכניע את מצרים, ירדן וסוריה. בהתאם לכך, החלה תחושת אופורייה וניצחון גדולה מאד בעם ובשלטונות. הרגשנו בלתי מנוצחים אחרי ששת הימים.

בנוסף לכך, הייתה קונספציה והסתמכות שגויה על חייל האוויר, המודיעין וקו בר-לב.
קונספציה - העברת מידע מודיעיני שגוי. מרוב כל האופוריה לא ראינו כלום מלבד הניצחון. לא שמו לב לאף נורת אזהרה, על אף שהיו רבות. המודיעין טען שצבאות ערב לא יצליחו אפילו לשקם את עצמן עד 1975 לכל הפחות. כמו-כן היו סבורים כי גם במידה ותפרוץ מלחמה, ישנו את קו הביצורים בר-לב וחייל האוויר, שהביא לניצחון בששת הימים, שיכריע/יעצור את המלחמה.

אחרי - זעזוע:
המלחמה הייתה עבור העם כרעם ביום בהיר. איש לא ציפה לה, במיוחד ביום כיפור ובמיוחד בשל האופוריה. כוחות המילואים הוזנקו עוד באותו היום בזריזות ככל האפשר.
מיותר לציין שתחושת האופוריה התפוגגה ברגע והוחלפה בזעזוע והלם, אך גם הקלה על הניצחון שהיה גם הפעם. ההפתעה במלחמת יום כיפור השפיע רבות על כולם - השלטונות, מדינות ערב ובעיקר העם.
בטווח המיידי היו אבידות רבות עברנו - 2,650 הרוגים, 7,250 נפצעים ו-300 חיילים בשבי. העם היה מתוסכל וכואב על אבידותיו, ובאותה עת גם כעוס ומתיח האשמות בשלטונות. מכאן התחיל המהפך בטווח הרחוק גם. החלו הפגנות נגד השלטונות שבגינם ראש הממשלה, גולדה מאיר, התפטרה. הוקמו ועדות למציאת אשמים ופוטרו אישים בכירים מהדרג הצבאי.
לבסוף הובילה המלחמה למהפך הפוליטי ב-77' שבהם לראשונה נבחרה מפלגת ימין, הליכוד. ו*כמובן* להסכם השלום ההיסטורי עם מצרים ב-79'.


אם תרצה אוכל אפילו להרחיב יותר, ובאופן כללי ניתן לפנות אליי בנושא :)