אני כותבת את השאלה הזאת לא בשביל שתשפטו או תגידו כמה אני יצאתי מניאקית, אני באמת צריכה עצות..

לפני חצי שנה הייתה לי תקופה על הפנים עם חבר שלי.. הייתי בטוחה ב100 אחוז שהוא בוגד בי (לא אפרט למה, אבל אני בטוחה שכל אחד היה חושד ובטוח במצב הזה אז אם אתם לא במקום הזה אתם לא תבינו, אפילו חברות שלי חשדו ואמרו לי לעזוב אותו) היה לי את כל הסיבות לחשוד, ובסוף הסתבר שהוא לא בגד בי בכלל ולא הבנתי נכון את הסיוטאציות וזה ממש היה מסובך הכל..
יצא שמרוב כעס וכאב במקום לדבר איתו ולשאול בגדתי בו "בחזרה" הרגשתי כל כך בודדה (שוב לא אפרט את הסיבות הכל היה פה אי הבנה מוחלטת) אהבתי אותו עד כאב והרגשתי שהוא לא אוהב בחזרה.. אני מצטערת על זה וחושבת שאם הייתי מדברת איתו הייתי מבינה הכל ולא היה קורה מצב שאני בוגדת בו.. ברגע שהבנתי שזה ממש לא מה שאני חושבת ישר ניתקתי קשר עם הבחור שבגדתי בו איתו וניסיתי למחוק את זה מהראש שלי ואני לא מסוגלת.. התקופה שאני וחבר שלי היינו אז הייתה שמיים וארץ למה שאנחנו עכשיו, באמת טוב לנו עכשיו ואני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי בחיים, אני לא יודעת מה לעשות.. זה מצב כל כך מסובך ולא יודעת איך הוא יגיב אם אספר לו, אני לא מסוגלת לאבד אותו באמת קשה לי עם המצב ואני כל היום רק בסרטים ותסביכים וקשה לי להסתיר כבר.. מה לעשות? בבקשה שוב, אם יש לכם משהו רע להגיד בבקשה אל תגידו, זה לא יעזור כרגע לשפוט אותי כי פשוט לא תבינו. אני רק צריכה עצות. תודה