אם משמעות של המילה "דת" - הוא "חוק" - למה דווקא לגביה הגישה שכל אחד ישמור מה בא לו ואיך שבא לו?

כי זה לא ההגדרה של דת.
ההגדרה של דת הוא מערכת השקפות ואמונות.
אם דת הייתה חוק, כל אחד היה מתפלל למאות אלים, לא?
ואתה יודע, חופש הביטוי. גם זה לוקח חלק.

שואל השאלה:
תבדקי במגילת אסתר, פרק ג באיזה הקשר שם מוזכרת המילה "דת". שם בכלל לא מזוכרת עניין של אמונה, אלא עניין של חוקים.

ולמה להתפלל לאלילים?

^אם ללכת לפי הגדרות בנות ימינו, זו אמונה.
אם דת היא חוק, צריך להתפלל לכל דת.

שואל השאלה:
לא הסברתי טוב. האמת שגם הדת של גויים נקראת "חוקים", אבל התרוה מזהירה שלא נלך על פי אותם חוקים:

"בְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" (ויקרא יח, ג).
"וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי, אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם, כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ - וָאָקֻץ בָּם. (ויקרא כ, כג).

^שוב, אם נלך לפי ההגדרה של ימינו, דת זו אמונה. ממש לא חוק.

שואל השאלה:
אם ככה היום מבינים את המושג - סימן שהוא התעוות...

כי זאת לא הכוונה המקורית שלו.