נמאס לי כבר , למה כל מערכת יחסים שלי נגמרת בזה שהכל חד צדדי והכל מהצד שלי.

ויתרו עליי, לא נלחמו וכל השיט הזה..
אני לא מבינה..
היה לי עכשיו בן זוג שבאמת תמכתי בו בכל רגע , תמכתי בו בהתקפים שהיו לו , תמכתי בתקופה הקשה, תמכתי בו וקיבלתי אותו איך דהוא ואהבתי אותו איך שהוא.
מסתבר שהמשפחה שלו רוצה לעזוב לגור בחול והוא כנראה איתם.
הוא נפרד ממני כי הוא אומר שהוא כביכול אוהב אותי ואכפת לו ממני.
אבל בוא נהיה אמיתיים, אם הוא היה במאת אוהב אותי והיה לו אכפת ממני עד כדי כך הוא היה מוצא כל דרך אפשרית בשביל להישאר כאן.
יש לי בראש ממש כמה וכמה דרכים שהוא יוכל להישאר כאן.
אבל פשוט שיחררתי אותו כי לא מחייבת אף אחד להיות איתי.
אבל אני פשוט לא מבינה למה מלחתחילה להתחיל איתי מערכת יחסים אם ידעת על זה מראש שאתה תעזוב וגם בסוף לא תהיה איתי.
אני התחברתי אליו וזה.
אבל למה זה כל הזמן קורה לי פשוט מוותרים עליי..
אני אוהבת אותם איך שהם, בוטחת בהם, מקבלת אותם ומשתפת אותם ומה לא.
אני גם לא משעממת או משהו כזה יש לנו הגבה במשותף וכל השיט הזה ואני פשוט לא מבינה...