ממש קשה לי בלמידה מרחוק וכתבתי משהו ארוך כזה שרציתי לשלוח לביבי ולאנשים חשובים אבל אז ראיתי דברים על בעיות רציניות(פירוט

של אנשים שוואלה אין להם כסף בשביל פאקינג אוכל ומי אני שאדבר אז מחקתי את מה ששלחתי לאנשים באינסטגרם אז אני שמה פה את מה שכתבתי ותגידו מה אתם חושבים:

אנשים חשובים ויקרים
תמיד אפשר להגיד שעם התנאים שלי לא אמורות להיות שום טענות. אז האמת שיש, והרבה. תנסו פעם אחת לשים אוזניות ולהתחבר לארבע פגישות זום, בכל פגישה יהיה מרצה שידבר או נושא שיחה אחר. תנסו לשים לב רק לנושא אחד או למרצה אחד שמדבר. הצלחתם?
אני גרה בצפון תל אביב ולומדת בכיתה ט אחלה חיים בסך הכל. יש לי חברים, משפחה מהממת, אני מאוד נהנית כל יום ובאמת שרוב הזמן אין לי סיבות להיות עצובה. שנה שעברה במרץ הקורונה נכנסה לחיים שלי, של כולנו. אני מאמינה ומבינה שלכל אחד יש סיבות משלו לשמוח ולאהוב את הקורונה וסיבות משלו שהקורונה מקשה עליו בגללן. אני אדבר בשם עצמי, התחלתי עם הקורונה רע כי היא הרסה לי את יום ההולדת, המשכתי רע כי לא היו חופשים וחוגים. אבל חשוב לי לדבר על הלמידה מרחוק, אני לא מאובחנת עם בעיות קשב וריכוז ולא עם שוב בעיה דומה (לא שזה משנה משהו) בלמידה מרחוק בסגר הראשון עוד הסתדרתי כי בסוף שנה לא לומדים הרבה בנוסף על זה שיש פחות חומר בכיתה ח. אבל עדיין, היה לי מאוד קשה להתמודד להקשיב בשיעור בזום כשאף אחד לא באמת מסתכל עלייך ואי אפשר לראות ולשמוע אותך רוב הזמן.
היום, אנחנו ביום הראשון של הלמידה מרחוק וכבר מצאתי את עצמי אחרי עשרים דקות של שיעור בוכה ומתעצבנת על חוסר ריכוז ועל חוסר היכולת שלי להבין מה המורה רוצה לי מהחיים כשהיא חושבת שכשיש לי כל כך הרבה הסחות דעת ואני אבחר דווקא בשיעור תנך איתה. אני רוצה להבין למה ההורים שלי לא מבינים איך פתאום נהיה לי קשה ללמוד ולמה אין לי חשק לדבר ואין לי מצב רוח פתאום. אני לא אוהבת שהמורה שלי בטוחה במיליון אחוז שכולם מקשיבים לה ולא מחפשים משהו אחר להתעסק איתו, למה היא חושבת שאחרי חצי שעה שהיא מדברת בלי הפסק וברור לכולם שיש אולי ילדה אחת שהקשיבה לה אני לא מבינה למה המורה הזאת חושבת שאחרי חצי שעה של זריקת חומר עלי ועל עוד שלושים תלמידים היא תשאל שאלה וכולנו נענה בהתלהבות. וזה רק שיעור תנך אז מה יהיה במקצוע קצת יותר חשוב כמו מתמטיקה או כימיה או אנגלית (אני רוצה להיות רופאה שמצילה אנשים ואלו המקצועות שחשובים לי)