מקרים על טבעיים שקרו לכם? בסגנון של רוחות רפאים או משהו?

שואל השאלה:
מי שמכיר אותי יודע שלא

שואל השאלה:
מי שלא לא לענות פליז... הנושא הזה מאוד מעניין אותי וזה מאכזב...

נפתח לי ספר בדיוק בעמוד שהייתי צריכה, נחשב?

מוות קליני - האם זה נחשב לדעתך?

שואל השאלה:
כן כן כן כן
אשמח לשמוע בפרטי

למה פרטי אנחנו רוצים גם לשמוע

בדיוק

היה מבול והייתי צריכה ללכת הביתה ברגל וזה ופשוט בצחוק צעקתי לשמיים "אלוהים תעשה שהגשם יפסיק!" והגשם ישר הפסיק נשבעת

שואל השאלה:
טוב אז כאן חשבתי שאולי את חוששת

הייתי לבד בבית בחדר ופתאום שמעתי דפיקה בדלת של החדר.

שואל השאלה:
סתם סקרנות מי שעשה לי פלוסים, מי אתם

התפללתי והוא ענה לי (פשוט עשה מה שביקשתי ממנו) הרבה פעמים
אם זה נחשב בכלל

שואלת השאלה^
אני חחח

כאילו ארץ ישראל זאת ארץ הקודש לרוחות רפאים וכל המפלצות מכל הסוגים לא יכולים להיות קיימים בישראל.
בגלל זה יש תמיד בחול מקרים ממש מוזרים אבל בישראל לא...

שואל השאלה:
כי אני מדברת עם המון אחר כך בפרטי אחרי השאלות האלה תמיד לול

טוב,
בעבר הרחוק, קראו לי ליה.
השם הזה השפיע עליי לרעה, (לא אומרת שהשם הזה רע חלילה, הכוונה שהשם הזה ספציפית אליי לא היה שייך.)
בגיל שנה, אני זוכרת את עצמי מתחילה להיחנק, כאילו נגמר לי האוויר.
זה היה נורא, אני עדיין לא מאמינה שזה קרה לי בגיל שנה.
אני זוכרת שנהייתי סגולה, ו התעלפתי, יותר נכון... חוויתי מוות קליני לכמה רגעים, עד שאבא שלי, הציל את חיי.
אני מברכת אותו ומעריכה אותו על זה, בלעדיו לא הייתי פה.
עריכה: שכחתי לציין, כעבור יום וחצי לאחר המוות הקליני, שינו לי את השם ל-לירז. שזה אומר- "לי סוד"/"לי שמחה", וזה השם שאיתו אשאר לעד :)
עברתי עוד מוות, בגיל 11-12 (לא זכור לי ממש למען האמת.)
אני זוכרת שישנתי, ופשוט מתתי לכמה דקות.
אני זוכרת שכמעט הזמינו לי אמבולנס, ממש כאילו אין לי אוויר.
זה כל מה שזכור לי.
למזלי, אני לא מוותרת על עצמי בכזאת קלות,
וכרגע חוץ ממצבי הבריאותי שלא בשמיים, אני בסדר גמור! :)

שואל השאלה:
מה זאת אומרת מפלצות??0':

אהמ זומבים חייזרים וכאלה או ערפדים

שואל השאלה:
מה..

שואלת השאלה מפלצות זה שדים וכאלה

שואל השאלה:
רציני?

ראיתי את כל האורות שבבתים של בניין אחד נכבים ביחד ואז גם נדלקו ביחד

הפסקת חשמל ואז חזר החשמל

יש הסבר הגיוני לכל דבר

אמ, אתם לא תאמינו לי...
אבל אני עשיתי את אתגר ה- צארלי האם אתה שומע אותי

זה כמו אתגר כזה שצריך לשים עיפרון ולקחת דף ולרשום כן ולא ואז זה העיפרון זז,
אז אמרתי צארלי צארלי האם אתה שומע אותי וזה זז..
תדמיינו את הפרצוף שלי כשזה זז :0

- כשאחותי הייתה קטנה והיא ישנה אז משהו משך אותה מהרגל
- אחותי ראתה שלושה אצבעות של חייזר על הכוורת של השולחן ואחרי שהיא צעקה וההורים הגיעו זה נעלם
- באתי להזמין מעלית בשביל לצאת לשחק בחוץ ופתאום הידית של דלת הבית נפתחה כאילו מישהו לחץ על הידית וזה הקטע שלא היה אף אחד בבית :)

את מחקת לי תשובות

אני זוכר בסוכות, כשהייתי מאוד קטן, עשינו סוכות אצל אבא שלי, (הורים גרושים) ויש לנו כזו חצר מקדימה ומאחורה...ופעם היינו עושים שם סוכה, מקדימה כאילו...

עכשיו, בגלל שהייתי קטן מאוד - לא הייתי ישן בסוכה.
הייתי נרדם שם, ואז אבא שלי היה מעביר אותי הביתה כשאני ישן, ביחד עם אחי הקטן.
(כי למרות שרציתי - הוא ידע שאני אבהל מאוד לקום באמצע הלילה נניח בסוכה ולא בבית)

אז באחד הלילות, התעוררתי, פתאום, במיטה בבית.
ואני קם, מסתכל סביבי, ואין אף אחד...לא אבא שלי, לא אח שלי, ולא האח האחר שלי...
(זה הגיוני, הם היו בסוכה, אבל לא זכרתי את זה באמצע הלילה, ונבהלתי...)
אז התחלתי להילחץ ולבכות, וקמתי כזה מהמיטה לכיוון הפתח של החדר לכיוון הסלון והיציאה מהבית...

ופתאום ראיתי שם דמות, בנאדם, הוא היה נראה טיפה זקן כזה,
אני פשוט עמדתי והסתכלתי עליו כשאני בוכה, ופתאום - הוא מצביע לכיוון הסוכה מתוך הבית ואומר:

(אני ממש זוכר איך זה היה נשמע ומורגש)

"ילד, אבא שלך שם בסוכה..."


ואני במקום להיבהל אפילו עוד יותר - קמתי, והלכתי, לכיוון היציאה...כאילו לא הייתה כרגע דמות ומקרה מוזר. (חוץ מקצת דמעות שעדיין היו)

פשוט באתי לצאת מהחדר, ועברתי על פניו של האיש...
וכאילו עברתי אותו בלי להיתקל בו.

ויותר מזה - בלי לחשוב.
כאילו שכחתי שהוא היה שם...או כאילו לא היה אכפת לי.
אח"כ הוא פשוט כבר לא היה, עברתי אותו והוא נעלם, וכמובן - שאבא שלי היה בסוכה והכל היה טוב.

אין לי מושג איך לפרש את זה, הרבה אמרו שזה היה חלום ו/דמיון, אבל חלום זה לא היה, דמיון אולי, אבל זה לא מפריך את הסיפור בכל מקרה.
קחו את זה איך שתרצו :)

הסוף~

גם אנחנו היינו עושים צארלי עד שקלטו שאנחנו עושים פו

שואל השאלה:
לא אני לא, אנונימי
כנראה נאמן

היית פעם נאמנת

היה קול ממש חזק של צרצרים ואמרתי לחברה שלי "יואו שיהיו בשקט כבר" ובדיוק כשאמרתי את זה הם הפסיקו.
הכי על טבעי שקרה לי אם זה נחשב.

ואני יכול לשלוח צילום מסך

אמ... כן
יש לי חוש שישי אינטואיציה איך שלא תרצו לקרוא לזה
זה לא צירוף מקרים כי דברים כאלה קרו יותר מידי פעמים כדי לחשוב שזה רק צירוף מקרים...

שואל השאלה:
חח אני שניצל

קרו כל כךך הרבה באמת

סיפור אמיתי פעם נרדמתי ויצאתי מהגוף שלי לכמה שניות

עוד מעט כיפור.. ממתין לסליחה בפרטי

עברתי מוות קליני אם את רוצה אפרט לך בפרטי

סיאנס

שואל השאלה:
אם הייתי אני כבר לא יכולה לעשות כלום שוב

שואל השאלה:
אני רוצה^

heartbeat~ כמו בתאגד אם רותם אם ראית את הסדרה

נאבדתי באיזה שביל עפר בקפריסין באיזה חור ליד צוק בלי אינטרנט ובלי יכולת לנווט לאן שאני צריך ומשום מקום הגיע איזה זקן שלא מדבר עברית או אנגלית והאיר לי עם פנס לתוך מסעדה נטושה שהיה שם פתק עם סיסמת ווייפיי שהראה לי את הניווט..ואחרי זה נכנסתי לרכב עם חבר והזקן הלך אחרינו ונעלם..
אין לי הסבר לזה כי זה היה שביל עפר בלי כלום ואין לי מושג לאן הוא נעלם אלא אם הוא נפל מהצוק

באמת? לא מכירה את זה בכלל, ולא. לא ראיתי.^^
רק יודעת שיש סדרה כזאת.

שמתי לי סתם פילטר בסנאפצט, והייתי לבד בחדר, וזה עשה את הפילטר לשניים

נתקפתי על ידי קאנטאורים /:

איך עוד פעם השאלה הזאת הגיעה לחמות? חח בהחלט יש משהו על טבעי בזה ולשאלה עצמה לא נראלי קרה לי משהו מיוחד מדי

ירד לי 10 אמינות ללא התראה

וואו קרו לי המוןן דברים
במה להתחיל?
אתם לא תאמינו לי אבל אני יכולה להישבע לכם שהכל אמיתי וזה לא הזיות אני יודעת גם את הסיבה לכל מה שקרה אבל אם אני אגיד אתם לא תאמינו חחח
קיצרר

פעם אחת הייתי לבד בבית, סידרתי את הסדר, ואז קמתי והסתכלתי סביבי
פתאום באמצע החדר הופיעה נוצה מהאוויר(נשבעת לכם בחיים שלי) , נוצה לבנה צחורה
אני אשכרה ראיתי את זה וזה היה מפחיד ומדהים בו זמנית
לפעמיים אני מוצאת מתחת למיטה שלי המון נוצות, פעם אחת אמא שלי הלכה לחדר שלי ושל אח שלי(זה קרה לפני כמה שנים) ופשוט כל הרצפה הייתה מלאה בנוצות, היא אפילו צילמה את זה

לפעמיים אני לבד בבית ואני בסלון ואני יודעת שיש מישהו בסלון , כאילו מישהו בבית
כמו שאתם יודעים שההורים שלכם בבית
וזה היה הזוי, פתאום אני קולטת שאני לבד בבית והייתה לי הרגשה מטורפת שאני לא לבד ויש מישהו לידי

לפעמיים אני רואה צלליות של אנשים בזווית העין וכשאני מסתכלת, אין שם אף אחד
פעם אחת הייתי בחדר שלי , היה חושך הייתי בטלפון
פתאום מזווית העין ראיתי איש עם כובע(ראיתי רק שחור כזה, כמו צללית) מסתכל עליי
לא ישנתי כל הלילה מהפחד
זה לא הזיות,זה קרה לי כל-כך הרבה פעמיים מאז שאני זוכרת את עצמי אפילו

לפעמיים אני שומעת צעדים בבית וכולם ישנים(כולם באמת ישנים)
או רעשים מוזרים
הגיע הזמן לסיפורר!
רקע- זה קרה שהייתי ממש קטנה(יש לי זיכרון ממש טוב וזה משהו שאי אפשר לשכוח)
החדר היה נראה ככה- הייתה מיטה, ארון ליד הדלת, וקיר ריק(היו עוד דברים אבל זה מה שחשוב)

אז לילה אחד הלכתי לישון, וסתם הסתכלתי על הקיר
פתאום נשבעת לכם באמא שלי הופיע צל של אישה מבוגרת על מקל כזה של מבוגרים
לא היה אף אחד בחדר, וכולם הלכו כבר לישון
ואז הצל הזה התחיל לזוז על פני הקיר, לא יודעת מה עבר לי בראש ואמרתי- תעצרי
היא נעצרה.
מאז כל לילה כשהייתי הולכת לישון הדמות הזו הייתה שם , ככה כל לילה במשך שנה עד שעברנו בית
הקטע הכי מפחיד הוא שבכלל לא פחדתי
לאחר כמה שנים, הייתי כבר יותר בוגרת חלמתי על הצל הזה, רק שהפעם ראיתי אותה, לא את הצל שלה(אימלה אני חושבת על זה וכולי פחדים) ובהתחלה לא ידעתי שזה הצל
רק שנה לאחר מכן קלטתי ורק אז התחלתי לפחד מהצל ההוא
התחלתי לפחד ממשהו שעבר לפני ארבע שנים כן? חחח

קרו לי עוד המון דברים הזוים, זה חלק מזה
נשבעת לכם הכל פה אמיתי אני לא ממציאה כלום


וואו זה היה ארוךך

חוויה חוץ גופית

ראיתי כזה פח ועשיתי עם האצבעות שהוא יפול והוא פשוט נפל והייתי בשוק

יש לי פלייליסט של 900 שירים בספוטיפיי ואני לא יכולה לבחור שירים כי אין לא את הפרימיום, אני דרך השמעה אקראית. זה בעצם משמיע שירים בלי סדר פשוט מבלגן את הכל
אז יש לי שני שירים מתוך כל ה 900 שאחד זה גירסה רגילה שאני פחות אוהבת ועוד גירסה שאני אוהבת יותר עם זמר אחר.
אז יצר בהשמעה השיר עם הגירסה שאני פחות אוהבת ואז אמרתי לעצמי: מה הייתי בטוחה ששמתי את הגירסה השנייה, אני אלך לשמוע את השיר אחרכך ביוטיוב כי אני לא אוכל לשמוע אותו בספוטיפיי ואחרכך אמי אוסיף אותו לפלייליסט" בדיוק שהשיר נגמר ובאתי לעשות את זה הגירסה של השיר שאני יותר אוהבת עם הזמר השני התתנגן.
כאילו משהו שמע את הבקשה שלי מלמעלה.

יש מפלצות ביהדות
לדוגמא לוויתן-מלך הים שהוא מעין דרקון, נאמר ליו שאם הוא היה מתרבה העולם היה מושמד באותו רגע
בהמות'-מלך חיות האדמה גם עליו יש אגדות
זיז-מלך העופות, מפלצת ענק

יש לי משהו שקרה לסבתא שלי.
סבא שלי איבד את הרובה שלו (לכו תדעו, שנות ה70) וסבתא שלי חלמה בלילה איזה רב או אני לא יודעת מה שבא אליה ומוביל אותה לסל כביסה הזיז את הבגדים או שזו היתה היא ואז הרובה היה למטה.
היא קמה בדקה והוא באמת היה שם.

היה ממש חשוך ברחוב כאילו כל התאורה הייתה כבויה וידיד ליווה אותי הביתה ואמרתי לו כזה יאאלה עכשיו אני יעשה אור תידלק והאור יעבוד
ואז עשיתי אברה קדברה אור תידלק והוא ברחוב נדלק והתחלתי לצרוח ולקפוץ עליי כמו מפגרת שאני מכשפה חחח

אממ אני לא בטוחה שזה אמיתי אבל יאפ-

יום אחד חקרתי קצת על סבא שלי זל ובלילה בכיתי לו קצת ומילמלתי שאם הוא שומע אוצי שיעשה כך וכך ואמרתי מלא דברים אבל פתאום פלטתי ש"אם אתה שומע אותי תעיר אוצי בלילה" התעוררתי בארבע בבוקר באותו יום

אהה נזכרתי בעוד משהו
פעם גם חבר שלי עיצבן אותי ממש אז פירטתי לו מה אני רוצה שיקרה לו (ממש מפורט וספציפי) וזה קרה

הייתי עם ידיד שלי וראיתי משהו לבן עף וזה לא היה שקית או משהו זה היה פאקינג רוח ושאלתי אותו כדי לדעת אם הוא באמת ראה מה הוא בידיוק ראה וזה היה ליטרלי מה שאני ראיתי בידיוק.

חזיתי את העתיד כמה פעמים ועדיין ,חזיתי מוות של מישהי, קרה לי נס ,ראיתי ברקים בסלון שלי

סיפור של חברה שלי
סבא שלה נפטר ובא בחלום לאמא שלה ואמר לה שמתחת למיטה יש שטר של חמישים וכשהיא קמה בבוקר ובדקה מתחת למיטה באמת היה שם שטר של חמישים

פעם בלילה הייתי בחדר והאור היה מכובה
ופתאום אני רואה דמות כזאת שאומרת למה את בחושך בקול מוזר כזה והייתי בטוחה שזאת אחותי
אז הלכתי לאימא שלי ואמרתי לה איפה אחותי והיא אמרה שהיא בכלל לא בבית ועד היום אין לי מושג מי זאת הילדה הזאת שהופיעה לי בחדר

יש לי סיפור אמיתי אחד המפחידים.
הסיפור הכי מפחיד שתשמעו.
לא קרה לי, אבל אני מכירה מישהו שנכנס לו דיבוק במשך 10 שנים, זה סיפור ממש ארוך, אם יש לכם כוח לקרוא תקראו -

ההורים שלו סיפרו שנכנס אליו דיבוק כשהוא היה תינוק. הם גילו את זה אחר כך, אבל כשהם גידלו אותו ההורים שלו לא ידעו את זה. כבר בתור ילד הוא התנהג מוזר, מתי שהוא היה תינוק הוא לא היה יושן בלילה הרבה לילות שלמים ובקושי בכה ברגע שהוא נולד.אמא שלו הייתה מספרת שהוא רק הסתכל עליה מהסלסלה בחדר לידה, וככה זה המשיך גם כשהוא היה בן חודשיים, חצי שנה, שנה, בלול...הוא היה מקבל מכה ממשהו ולא בוכה - צוחק. לא תגובה כל כך נורמלית של תינוק אפשר לומר... ועוד משהו, שצועקים עליו לישון הוא היה צוחק. ההורים שלו השתגעו מזה שהוא לא ישן בלילה, אולי לא בוכה, אבל מחייך ובוהה בה., וזה היה מאוד מפחיד ומוזר.

אגב זה לא ספאם זה מקרה אמיתי.

כילד הוא היה ממש היפראקטיבי, אבל לא בצורה שאתם מכירים. יש היפראקטיביות שאתם רגילים לראות ויש טירוף, הוא היה על גבול הטירוף. הוא היה קופץ ומגלגל עיניים ועושה קולות ועוד כל מיני סימנים של דיבוק. יש למשפחה אפילו סרטונים שלו עושה את זה. (היום הוא רוצה למחוק את הסרטונים האלה ומתבייש בהם, אבל הם רוצים להשאיר מזכרת...) ההורים שלו לקחו אותו לטיפולים ורבנים, רופאים, פסיכיאטרים מומחים, אבל אף אחד לא הצליח להבין מה הבעיה אצלו. גם ריטלין וכדורי הרגעה לא עזרו לו, כל סוג של ריטלין או קונצרטה. הגננות לא הצליחו להתמודד איתו. גם בבתי ספר העיפו אותו וסילקו אותו מ4 גנים או יותר, ו3 בתי ספר. עד שהוא הצליח להתאקלם בסוף. אבל הוא לא היה סטנדרטי והיה בורח מבתי ספר, משיעורים, משחית רכוש ועוד.

כשאתם חושבים על ילד היפראקטיבי אתם בטוחים שזה סתם קפיצות והתפרעויות פה ושם, אבל זה לא היה רק קפיצות וכל מה שכתוב למעלה. הוא עשה דברים ממש פסיכים. יש לו צלקות בכמה מקומות בגוף וכל מיני נסיונות התאבדות, לא משהו שילד קטן אמור לעשות ולדעת... אבל חוץ מזה, מהצד הוא היה נראה ילד מאוד אנרגטי עם שמחת חיים, היה לו חברים בכל מקום. בכל השכונה כמעט הכירו אותו מרוב שה'דיבוק' הזה היה חברותי.

ואז בגיל 10 הוא עבר מוות. הוא היה באשפוז בטיפול נמרץ והיה בקומה שלוש ימים עד שהוא התעורר. המצב שלו היה ממש קשה, עירויים, תרופות, אינפוזיות ומכשירים, בדיקות דם, היו עליו לפחות 10 רופאים, וכבר הרופאים וההורים שלו עמדו לוותר והיו על סף ייאוש.

אבא שלו התקשר לאיזה עמותה דתית וביקש שיתפללו עליו. הוא לא ידע מה לעשות ולא נשאר לו ברירה חוץ מלהאמין, והוא לא היה אדם מאמין, לפרוטוקול הוא היה אדם חילוני. ענה לו איזה בחור, שאל מה השם של הילד ואמר שהוא מכיר צדיק נסתר שיכול לבוא לרפא אותו. האיש הזה אמר לו שהוא עוזר רק במקרי חירום קשים במיוחד ולא לכל מי שסופני או בטיפול נמרץ. זאת אומרת, הוא מחליט לבוא לעזור לפי השם של החולה ולכן לא בטוח שהוא יגיע לעזור והסיכוי נורא קטן. אז האבא הסכים ואמר בסדר.. יום למחרת הצדיק הזה בא, הוא לא הסביר להורים מה הבעיה ופשוט העביר על הילד כל מיני קמעות ודברים מפחידים, אמר שיהיה בסדר ושהם השתחררו בעוד שבוע.
הם היו אמורים להיות בבית חולים עוד שבועיים ולא שבוע... המצב שלו היה ממש קשה. ובאמת זה היה פשוט אחד הניסים, בבת אחת השתפר המצב הבריאותי שלו,כמה דקות אחרי שהאיש הזה הלך. הוא התחיל לאכול ולשתות אחרי ימים שלמים שהוא הקיא, ירד לו החום הגבוה, הוא חזר לעירנות אחרי שהוא היה מטושטש לגמרי וכמעט חסר הכרה, התחיל לדבר ולהיות מעורב במה שקורה ולהבין איפה הוא וחזרה לו החיות.
תוך כמה ימים המצב שלו ממש השתפר והעבירו אותו מטיפול נמרץ למחלקה רגילה, ותוך שבוע הם באמת השתחררו. אפילו הרופאים אמרו שזה נס, ויש לציין שהרופאים עדים לסיפור הזה עם הצדיק שהיה בחדר.

ההורים שלו חזרו הביתה וחשבו שהכל רגיל ועומד לחזור לשגרה, אבל כמה זמן אחרי שהוא התנהג מוזר הם התקשרו לברר עם האיש הזה מה קורה. הוא סיפר להם שהיה לילד דיבוק ושלא הכל יחזור לשגרה. הוא אמר להם שהוא לא יהיה אותו ילד שהם מכירים, ושהוא יפגר ב10 שנים מהגיל שלו. זאת אומרת שאם הוא בן 10, אז הוא 10 שנים פחות מהגיל שלו כי היה במקומו דיבוק והוא לא זה ש'נולד'. והם צריכים להתחיל איתו הכל מהתחלה ולהיות סבלניים.

עכשיו הסיפור המפחיד באמת - לפני שהם התקשרו להבין מה עדיין לא בסדר איתו אחרי השחרור מבית החולים, הילד היה בן 11 או 110 עדיין, אני לא זוכרת בדיוק.. והוא התעקש להתנהג כמו תינוק... הוא היה בונה לעצמו סוג של לול ורצה שהתייחסו אליו כמו לתינוק, הוא היה מוצא ברחוב מוצץ ושם בפה. הוא גם היה חולה לעיתים תכופות בגלל מוצצים מזוהמים שהוא היה מכניס לפה והם התרוצצו איתו בקופות חולים.
הוא העדיף לראות ערוצי קטנטנים כמו לולי, בערך עד גיל 13-15, הוא היה כבר בכיתה ז'-ט' וכל החברים שהיו לו התרחקו ממנו, כי הוא לא היה בוגר לגילו והתנהג מאוד מוזר. לפני מה שקרה לו בבית חולים הוא היה מצטיין בלימודים ומוציא מאיות, היה מקובל עם מלא חברים וילד אנרגטי. אחרי שהוא השתחרר (הבדל של שבועיים בסך הכל) הם באמת סוג של קיבלו ילד אחר וכבוי. הרמה בלימודים שלו פשוט צנחה, התעודה שלו נהייתה גרועה ולא עניין אותו מהלימודים, אפילו בהפסקות הוא היה בפער מהילדים בכיתה ט' ועדיין המשיך לשחק רק משחקים של ילדים קטנים כמו תופסת, שוטרים וגנבים, מחבואים ודברים ילדותיים. אז לאט לאט הפסיקו להיות לו חברים וצחקו עליו. כשהוא היה בן 15 היו לו רק חברים בסביבות גיל 8-9. (היום הוא בן 18 והם אולי 14 משהו כזה, אין לו כמעט חברים בגילו)
הוא נשר מבית הספר כי הוא לא הצליח להשתלב חברתית ולימודית, ואין לו תעודת בגרות בזמן שכולם כבר עשו רישיון והכל...נכון להיום פיסית 18 אבל מהבחינה ה"על טבעית" (לידה בגיל 10) מנטלית בן 8. נכון שעם השנים הוא קצת יותר מתבגר ורואים שיפור עם כל שנה שעוברת (אז זה לא אוטיזם) והוא כבר לא מתחבא מאורחים בבית מתחת למיטה כמו בגיל 10, לא מתנהג בתינוקיות כמו אז וכבר לוקח אחריות רצינית יותר על דברים כמו סידור חדר ועזרה בבית. אבל אם תנהלו איתו שיחה זה לא יהיה שיחה ממש שונה משיחה של ילדים בני 8-9 כי הוא מדבר באופן ילדותי (חמוד אבל ילדותי) אפילו שהוא עושה מאמץ להיות בוגר.. וכן הוא עדיין מעדיף לשחק מאשר לצאת לעבוד. והוא גם לא מתעניין ולא מראה עניין באהבה ומשיכה. ההורים שלו אומרים שזה יקרה רק עוד 5-6 שנים אבל בהתחשב בגילו האמיתי אז 'אהבת נעורים' ולא התמסדות לקשר.

אני מכירה אותו אישית כי אני שכנה שלו והייתי פעם חברת ילדות שלו... כל השכנים, גם אלה שלא במגע איתו כמוני,והחברים שלו לשעבר, שמו לב להבדל בין מה שהוא היה לבין מה שהוא עכשיו.

אולי אתם לא תאמינו לי שזה אמיתי אבל זה באמת מקרה עצוב והשאלה היא 'איזה דברים על טבעיים אתם מכירים בסגנון רוחות רפאים' אז חשבתי שזה המקום לספר... ועם העזרה של ההורים עוזרים לו עוד כמה חוץ ממני..הם לא רוצים לפרסם את המקרה כי זה נשמע ממש הזוי והם לא רוצים שיצחקו עליו עוד יותר.

שמעתי רעשים בחדר שלי בלילות

זה אולי לא יישמע אמין במיוחד אבל זה אמיתי לגמרי
(קרה לפני כמה ימים)

הלכנו אני וחברים במין משחק כזה של פיינטבול עם כדורי צבע, עכשיו בדרך לשם הזמן עבר ממש לאט אבל לא חשבתי שזה יותר מדי משנה, כשהגענו לפיינטבול והתחלנו לשחק במגרש שם (היו בו מלא מחסים כאלה) אני התחבאתי במחסה ופתאום חבר שלי הגיע כמה מטרים מאחוריי עם הרובה אליי וירה שלוש פעמים
נלחצתי רצח והרגשתי תחושה של הקאה והייתי מוכן לבום אבל לא שמעתי כלום.. פתחתי את העיניים ופשוט הכל קפא, ממש כאילו הזמן עצמו קפא, הלכתי לאט ואספתי את הכדורים שהוא ירה מהאוויר ופתאום התחושה של הבחילה התחזקה עד שלא יכולתי להחזיק את זה יותר, לחשתי "טוקיווה אומוקידס" ופתאום הכל חזר לזוז כרגיל, חבר שלי לא הבין למה לא נצבעתי למרות שהוא ירה עליי אז פשוט יריתי עליו מהר ופוצצתי כדורים מאחוריי שיחשוב שהוא פספס פשוט
זה היה ממש מוזר ומפחיד אני קורא לתקרית הזו זא ווארדו

^ התשובה שמעליי קרה לי גם כל מה שאמרתי קרה באמת

אני באה למעלית ופתאום המעלית נפתחה לי מבלי שלחצתי קרה לי מלא פעמיים רוב הפעמים קרו בעשר בלילה

אני לא יודעת אם זה נחשב אבל הייתי פעם אחת באוטובוס ושאלתי את אלוהים משהו, ושהסימן יהיה שהמכונית הבאה שתעבור תתחיל במספר או 2 או 6 והיא התחילה ב6, ואז בשביל להיות בטוחה אז שיעבו שתי מכוניות ברצף, וזה מה שקרה..



עוד משהו, המון פעמים חלמתי על דברים שאחר כך קרו נגיד חלמתי שאני נמצאת במקום שכל שלוש שניות מפעילים אזעקה, ואז אמרו אחת שתיים שלוש ואמא שלח העירה אותי מאזעקה...חשבתי על זה שאוליי חלמתי על זה בהתחלה של האזעקה אבל אז נזכרתי שהחלום שלי היה הרבה יותר ארוך (בדרך כלל החלומות שלי ארוכים לפחות שתיים או שלוש דקות ואני זוכרת אותם)

נשמע מזוייף ^^

לא הכרחתי אף אחד להאמין