אני עקרה.. וזה לא מעציב אותי בכלל. הגיוני?

כשאנשים מסביבי גילו זאת, הם הרגישו כל כך רע בשבילי, אמרו לי שזה מבאס ושהם משתתפים בצערי, אבל אחרי שאמרתי להם שזה לא מפריע לי הם פשוט הסתכלו עליי מוזר, או שהיו חלק שאמרו "טוב בעיה שלך".
אבל אישית, אני בחיים לא רציתי ילדים. אף פעם לא ראיתי את עצמי בתור אימא. אף פעם לא קיבלתי מחזור ושמחתי מכך, ראיתי איך בנות אחרות מסביבי סובלות ואומרות שזה גיהנום, בזמן שאני חייתי את הנעורים שלי בכיף. זה אף פעם לא הדאיג אותי ואפילו שימח אותי, כי מהילדות אני לא התחברתי לילדים ואף פעם לא רציתי להיות במקומן של נשים בהריון. זה פשוט אף פעם לא מצא חן בעיניי.