עולים לי זיכרונות מהמסע לפולין אני בוכה, כועסת ולא יודעת מה לעשות כדי להפסיק את זה..

אל תפסיקי את זה, לפעמים טוב להוציא את מה שמרגישים! כשתסיימי את תפסיקי!

תחשבי על דברים שמחים יותר

אצלי זה פשוט אני לא מרגיש שום קרבה או שום תחושה שקשורה לאנשים אחרים וזה ממש משפר את החיים. לא אכפת לי אם אנשים אחרים קורה להם משהו גם אם כל מי שלידי ימות אני לא אזיל דמעה. זה לא משהו שבחרתי ככה אני זוכר את עצמי מאז ומתמיד פשוט אין לי רגשות כלפי אחרים. חוץ מזה שזה מוריד המון מכשולים אני לא יכול להגיד שזה משהו שהייתי בוחר אבל אני נהנה מזה

למה? דווקא שאני חושבת על פולין (שנה שעברה הייתי) עולים לי רק חיוכיים על הפנים

היי
תני לזה (לבכי) לצאת, אם למרות שבכית הרבה זה לא מפסיק להציק לך, תנסי לשכוח מזה.
יום טוב