למה אני אף פעם לא מרגישה שייכת?

יותר שקטה, פחות מנסה להצחיק?..

גם אני לא הרגשתי שייך, החלטתי לעבוד על זה בקטע אישי, ולחשוב שאני שייך ופשוט לפעול ככה.
למה שמישהו אחר יהיה יותר שייך ממך? והוא בכל זאת שייך -אז גם את שייכת.
היום בגיל 20 אני מרגיש שייך בכל מקום כמעט, חוץ מאשר בפורומים של דרגות גבוהות שחשוב להם ליצור דיסטאנס

מבינה למה את מתכוונת
זאת הערכה עצמית נמוכה, את מרגישה לא מספיק שווה, מכל מיני סיבות שהמצאת לעצמך (בלי כוונה או עם כוונה)

בגלל הביטחון העצמי הנמוך שלך.
מוזמנת לפתור את זה איתי ;)

היי יקירה
שומעת אולי את תחושת הבדידות והייאוש שמלווים אותך... נוכחים כמעט בכל מקום בו את נמצאת ולא מרפים...
יכולה לשער כמה מעייפת ההתמודדות מול התחושה של חוסר מקום בעולם, יתכן שגם מתסכלת מאוד...
יכולה לתאר לעצמי כמה הריקנות בחייך גדולה, וכמה התחושה של להיות אולי כלואה בתוך עצמך, ללא פתח מילוט אל הסביבה יכולים להתיש, לגרום אפילו לחוסר אונים...
אך לצד החוסר שקט שאת חווה מהמצב הכה מציף, נראה שיש לך רצון להבין למה את לא מצליחה ליצור קשרים, להשתייך... זה מראה שאולי יש בך רצון לנסות ולשנות, ליצור מציאות חדשה וטובה יותר...
אני רוצה גם להגיד שהרצון להשתייך ולהיות חלק מכולם זה רצון לגמריי אנושי, והעובדה שאת ממשיכה לנסות ולהלחם בקושי ולהבין מאיפה הוא מגיע כדי להתחבר, זה בכלל לא מובן מאליו...
אולי יש מישהו שאת מרגישה בנוח לשתף את מה שאת חווה, מישהו שאת סומכת עליו ומרגישה בטוב איתו? אולי אחד ההורים, יועצת בבית הספר... אולי אפילו קרוב משפחה שאת בוטחת בו... לפעמים שיתוף במה שעובר עלינו יכול להקל וליצור אפשרויות חדשות למחשבה.
אני גם רוצה לשתף ולספר לך על עמותת סה"ר-סיוע והקשבה ברשת בה אני מתנדבת.
לנו בסה"ר יש צ'אט אנונימי לחלוטין בו אפשר לשתף, לפרוק, ולקבל אוזן קשבת ותמיכה מלאה...
אני רוצה להזמין אותך למקום שכולו אמפטיה והכלה, לדבר עם מתנדב\ת שלנו על כל מה שמציק וגורם לך למועקה...
בואי יקרה אנחנו מחכים לך, ואולי לחשוב גם יחד איתך על דרכי התמודדות נוספים שיעזרו לך להרגיש פחות מנותקת, לבדך...
שלך,
מתנדבת מסה"ר.