8 תשובות
קודם כל והכי חשוב - לא צריך לתאר כל פרט ופרט. חשוב לשים לב איזה פרטים חשוב לנו לתאר ואיזה פרטים אנחנו לא צריכים. אין סיבה להעמיס על הקוראים בפרטים שהם לא צריכים לקרוא, וזה חשוב לכל תיאור שתכתבי בסיפור שלך.
מהצד השני כן חשוב להבין שדמות היא יותר מצבע עיניים, שיער ועור. ושיש הרבה דרכים באמצעותן היא מתבטאת על הדף. אבל בתור כותבת אחד הדברים הכי חשובים הוא להסיק מה הדברים שעושים את הרושם הכי חזק לגבי הדמות שלך. דברים כמו עיניים כהות ומצומצמות, לסת חזקה ושפתיים דקות ומתוחות לחיוך עושות רושם מאוד נוקשה, מצד שני עיניים גדולות ועגולות, גומות עמוקות שליוו את חיוכה הגדול ושיער ארוך-ארוך שהיה קשור לשתי קוקיות לצד ראשה עושה רושם אחר לגמרי.
בהמשך הסצנה כן אפשר להמשיך לזרוק תיאורים, אבל החלק הראשון של התיאור הוא א' הכי חשוב, וב' צריך להיות הכי ממוקד.

בתיאור הייתי ממליצה לשים לב לדמות ולאווירה שלה, ולאיך היא מתאימה עם האווירה של הסיפור. למשל נלך על קיצון - נגיד אם את רוצה לתאר ליצן בהלוויה. הצבעים הבהירים, החזות המצחיקה/מפחידה, כל הדברים האלה מציירים תמונה מאוד חדה. להשתמש בדמות ואיך היא מתאימה לתוך הסביבה שלה זאת דרך מאוד טובה כדי לתאר גם את הסביבה אבל גם ממש להראות איך היא משתלבת ברקע.

גם כדי לתאר דמות בצורה מעמיקה (בעיקר דמויות ראשיות/מראות שאת רוצה שממש יחקקו בתוך הראשים של הקוראים שלך), מומלץ לשבור את התיאור עם כל מיני דברים. למשל, דיאלוג. ככה זה נותן לך להתעמק בתיאור אבל תוך כדי לקדם את הסיפור. אל תתני לסיפור לעמוד במקום כשאת מתארת <:
תיאור חיצוני?
ממליצה לחשוב על איך הדמות נראת, לעצום עיניים או אפילו להסתכל בתמונת לנסות לתאר כמה שאפשר
בשיער,( צבע, סוג, אורך)
עיניים
פה אם יש שפתון
איפור אם יש
גוון עור אם זה חשוב
אקססוריז למשל עגילים, טבעות וכו
לבוש- איזה חולצה? מכנס? חצאית? - צבע שלהם. אם יש גזרה מיוחדת, אורך..

זהלגבי מראה חיצוני


פנימי זה אישיות, אופי
לתאר את הדמות בכל מני מצבים תיאורים למשל " היא בחורה מאוד עצבנית, אל תנסו לעצבן אותה בכוונה כי ההשלכות לא יהיו נעימות - היה פעם מקרה ש ( אפשר גם לתת פה פלאשבק על מקרה שקרה כשעצבנו אותה כדוגמא)
הייתי רוצה לטעון מנגד קטסוקי - אני מציעה א שלא לתאר הכל, וב בנוגע לתיאורי אופי. אופי פחות מומלץ לתאר אלא אם כן מדובר במשהו כללי יותר שהדמויות אומרות. אופי צריך לבנות בטקסט ולהרוויח תוך כדי (:
פשוט תנסי להסתכל על תמונה ולחשוב מה מאפיין בן אדם, ולכתוב על זה. באמת שאימון זה הסוד כאן.
פעם לא הייתי יכולה לכתוב יותר מ3 שורות על מראה, עכשיו אני יכולה שלושה עמודים.
פשוט תנסי לתאר כל פרט ופרט.
הנה, תראי מה ההבדל בין "יש לו עיניים כחולות"
לבין "צבע העיניים שלו היה כחול. כחול בהיר שכזה, שיכל להזכיר לך את גוון השמיים ביום בהיר, אם היה לך מספיק דמיון בשביל לראות את זה.
כשהוא היה שמח הוא היה מחייך חיוך קטן וקצוות עיניו היו עולות למעלה, והופכות לכמעט מלוכסנות- ממש כמו עיני סיני- אם עיני סיני היו יכולות לעטות גוון תכול ויפה שכזה.
היו לאיש הזה ריסים ארוכים, ריסי בת. הם היו ממסגרים את עיניו בצפיפות, מעצימים את צבען. הוא לא אהב את הריסים שלו- הם גרמו לו להיראות כמו טיפוס שלא רצה להיות. רכרוכי."
מה שנחמד בתיאורי מראה זה שאפשר להשחיל לתוכם רמזים על האישיות ועל הרקע של הדמות- אני תמיד עושה את זה.
בהצלחה!
מסכימה עם אנג'י. לא חייבים לתאר הכל, לפעמים זה אפילו גורע כי בסופו של דבר את מתרכזת במשהו מאוד שולי כמו מראה ונתקעת עם העלילה, שבנוסף לזה רוב הסיכויים שהקוראים לא יזכרו את כל התיאור שנתת אז תיאור פיזי ארוך יכול להפוך לחסר טעם ומבלבל. אני ממליצה להתרכז במאפיינים מעניינים, אם יש לו משהו ייחודי בפנים שקל לזכור (צלקת, נקודת חן או נמשים, עיניים בצורה מסוימת, סגנון שיער מעניין), אני מתישהו דיברתי על רווח שיש לדמות בשיניים. נסי לחשוב בתור הדמות שמסתכלת על הדמות שאת רוצה לתאר ותנסי לחשוב במה היא תתרכז, מה הדבר הראשון שהיא תשים לב אליו. גם לא חובה לתאר הכל על הפעם הראשונה, כי כמו שאמרתי, תיאור ארוך מדי יכול להישכח. אפשר לפזר את התיאורים בכמה משפטים ולא באחד. אם את לא בטוחה את גם יכולה לפנות לספרות מקצועית ולראות איך הם מתארים שם ומה הם בוחרים לכתוב
אני מתעצלת לקרוא את התגובה של אמורה ואנג'י כרגע אבל ממליצה להקשיב להן כי בתכלס למדתי משתיהן המון והייתי שולחת לספר של אמורה טיפים לכתיבה (עדיין ממליצה ט'ו)
שייני את משוחדת. תקראי את התגובות שלנו ואז תצדדי בהן xd
אבל זה ארוך ותופעות לוואי של קורונה t_t אני אשמור לי ואקרא בימים קשים