אם חזרתי בשאלה בגיל 15

לא

שואל השאלה:
מה לא?

זה לא אומר עלייך כלום

זה תלוי בבגרות שלך אני אישית בגילך (ואני בוגרת לגילי כולם אומרים לי את זה מסביבי) וחושבת שההחלטות שאני מקבלת הם לאו דווקא החלטות שעוד שנה אסכים איתן ושאשאר איתן לתמיד יכול להיות שאת בספקות ויכול להיות שבאמת את תישארי עם הדעה הזו אין לדעת רק הזמן יאמר לך

גם אני חזרתי בשאלה בגילך

זה לא אומר כלום. אולי שאת פותחת יותר את הראש לדברים אחרים מאשר להשאר מקובעת

שואל השאלה:
בן כמה אתה שחזרת בשאלה בגילי?

15

זה גיל מספיק גדול לדעתי בשביל שתדעי מה את רוצה לעשות, אם החלטת לקחת את הצעד הזה אין לי מה להגיד חוץ מזה שאת אמיצה ואל תתני לאחרים להוריד אותך. גם אם כולם פה היו יוצאים עלייך זה לא אמור לעניין אותך.

בגילך חזרתי בתשובה לא חזרתי בשאלה , אז אני קצת מבינה..
צריך בגרות ולהבין מה אתה באמת רוצה, והמון כוח רצון בשביל לשנות משהו בחיים.

זה בערך הגיל שבו הרוב חוזרים בשאלה.
מחוץ לעובדה שזה גיל שבו מרדנות מרגישה טוב, זה גם חלק מהגיל שבו אתה מתחיל לגלות מלא דברים על הזהות של עצמך
אז, לא, זה לא אןמר הרבה.

שואל השאלה:
מקרה אבוד שנפגע מילדה
אתה חזרת בשאלה?

שואל השאלה:
היית חרדי ממש או דתי?

רק אומרת שיש אמצע...זה לא דווקא חייב ליהיות מוגדר בצורה קיצונית או ספציפית...פשוט כל אחד עושה מה שהוא מאמין בו ואם את רוצה לחזור בשאלה בגלל סיבה מסויימת את לא חייבת לשנות הכל אלה את מה שמפריע לך...אלה אם כן את לגמרי לא מאמינה בה' ואז זה גם סבבה...פשוט תראי מה מתאים לך ויכול מאוד ליהיות שזה ישתנה כל פעם ושתחשבי שונה עם הזמן...

דודים שלי חזרו בשאלה בגיל הזה ואחר כך הם חזרו בתשובה שוב..קיצר זה יכול להשתנות כל הזמן ופשוט כל פעם תעשי מה שמרגיש לך באותו רגע

מראה על חולשה ונפילה.

כי מי שאוהב את ה' יתברך - אמור לכאוב לו שעוזבים אותו.

^ אז זה מראה שהמצב שלה הוא הרע.

לא לאהוב את מי שנתן לך חיים? זאת כפיות טובה.

לרצות לעשות דברים שה' אוסר - זה מראה על חולשה, כמו שאמרתי. אחרי זה אתה שואל אותי למה?

לחלוק על הקב"ה - זה דבר נוראי, זה לחשוב שאתה יותר חכם ממנו, ויודע יותר טוב ממנו מה אתה צריך וטוב לך.

^ ומה עם הצרות שנגרמות עקב העיברות שלהם? אתה לא רואה שהזנק יותר גדול מהתועלת?

ומי אמר לך שנאי מחחיל עם בחורות בסטיטס, חס ושלום?

ואני לא חיב מקצבאות, חבל לשחוב שאתה ידוע עלי משהו.

^ באמת? ה' לא אמר "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח).

אתה קורא למצוה הכי גולה "עבירה"? אתה לא מתבייש?

חוץ מזה, מה זה "פרזיט"? שאל שהלימדו שלהם לא עוזר לאף אחד, בזכות זה קיים העולם, כמו שנאמר "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה - חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" (ירמיה לג, כה). זאת הסיבה שבגלה אנשים שלא מאמינים בכך שלומדי התרוה מועילים להם - הם אפיקורסים (סנהדרין צט ע"ב).

העיקר להצדיק את הדרך הרעה שלא לציית לחוקים של ה' יתברך, נכון?

שואל השאלה:
אנונימי שכתב שזה מראה על חולשה על תהיה דפוק מותר לי לעשות מה שבא לי בלי כפיה דתית
וזה דווקא לא מראה על חולשה

מותר לך לעשות מה שבורא עולם התיר לך לעשות.

את מדברת כאילו את קובעת את החוקים, ולא הקב"ה שהוא מלך העולם.

ככה את מתנהגת לקראת ראש השנה - בתקופה שעלינו במיוחד להמליך את הקב"ה?

לא מראה על חולשה? אז על מה בדיוק זה מראה? זה כניעה ליצרים, במקום התגברות...

שואל השאלה:
יש בחירה חופשית לא?

יש מצוה לחבור בחיים. אם ברחת לא בדרך השל מצוות - זה אומר שבחרת ברע:

"רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹבף וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע" (דברים ל, טו). "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ - הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ" (דברים ל, יט).

שורה אחרונה, יש עלייך חובה לבחור (מתוך בחירה) בטוב "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" (דברים ל, יט).

שואל השאלה:
מה
הא אז זה לא בחירה חופשית הבנתי

בסופו של דבר את בוחרת במה שאת רוצה (ה' לא מכריח, ומאפשר לך לבחור) אבל יש השלכות לבחירות שלך.

כמו שמי יבחר לנסוע למעלה מן המהירות המותרת (לאזרח הפשוט אין אפשרות לעצור את אותו אחד, ולמנוע ממנו לעשות את זה, אז למי שרוצה אפשרות לבחור לנסוע למעלה מן המהירות המותרת) - ישלם על זה.

יש מערכת של בחירה ושוכר עונש: שכר על הבחירה במצוות, ועונש על החבירה בעבירות.

שואל השאלה:
ישי20
אני דווקא לא כועסת על ההורים שלי וזה לא קשור אליהם
זה הדרך שלהם וזה הדרך שלי מה קשור כעס?

שואל השאלה:
אנונימי
אוקי סבבה אם כך אני בחרתי בדרך 'הרעה' למה זה אומר שאני חלשה וחסרת אופי..?

כי זה מראה על חוסר התמודדות עם יצר הרע (כי מי מפתה אנשים לעשות עבירות?).

לא להיכנע לפיתויים - זה קשה, זה דורש עמל ועבודה.

לעומת זה, לעשות מה שבא לך - זה מראה שאת לא מתאמצת להתגבר על היצר הרע. מה זה עם לא חולשה?

אם תגידי שזה לא בגל יצר הרע, אאל בגלל שאת פשוט רוצה בזה, ואפילו מתאמצת כדי ללכת נגד הדת במודע מתוך אידיאולוגיה - אז זה עוד יורת גרוע, כי זה נקרא "מרד". במקרה כזה את לא מומרת לתאבון, אלא להכעיס. לאנשים כאלה יש דין שונה.