תספרו לי סיפורים מהשואה

האמת חשבתי שרק אני מתעניינת בזה. לצערי דוד של סבתא שלי לא יכול לספר בגלל בעיות נפשיות שנגרמו לו מאז אוושוויץ. אני קוראת ורואה סרטים וביקרתי באושוויץ כבר 3 פעמים. אשמח אם תספרי לי

שואל השאלה:
בטח אז סבא אבא שלי זה הסיפור שלו
המשפחה שלו שמעה על השואה ושזה מתקרב אליהם ואז הם ממש פחדו ויצאו כולם לספינה והדרך לחופש הייתה 4 שנים והיה שם קור שמרוב שהיה קר אם מישהו היה נירדם הוא היה יכול למות אז היו שומרים אותם ערים
והוא לא אכל כלום כימעט כל הדרך ולא היה ךה8 כסף או אוכל או כל רכוש על שמם
והיום אחרי הכל הוא הגיע לארץ ישראל והפך להיות סמנכ"ל חברת חשמל והמחיר המון המצאות והיה אחד האנשים החשובים ומצליחים ומרוויחים בחברה:)
וזה מראה שתמיד חלום יכול להתגשם

סבתא שלי סיפרה לי שאמא שלה סבתא רבתא שלי (סבתא שלי הייתה עוד תינוקת) נתנה את סבתא שלי לאישה נוצריה שגידלה אותה במהלך כל המלחמה וסבתא רבתא שלי אמא שלה התחבאה ואחרי המלחמה (סבתא רבתא שלי ניצלה) נפגשו עם האישה הנוצריה .ומאז הן היו בקשר והיו חברות טובות עד סוף חייהן ועכשיו לסבתא שלי יש 19 נכדים ו6 ילדים ברוך השם

סבתא שלי סיפרה לי שאימא שלה בדיוק ילדה כשהתחילה השואה, והיא החביאה את הילדים שלה אצל משפחה גרמנית, כשאותה שלחו למחנות השמדה, ריכוז ועבודה. כנגמרה השואה היא הייתה חיה, והייתה באושוויץ, והיא חזרה לאותה משפחה כדאי לקחת את הילדים שלה - אבל הם לא האמינו לה, והחליטו להישאר שם לזמן מה.

סבא רבה שלי לא היה במחנות כי הוא לא היה יהודי, אבל הוא נלחם ביחד עם הצבא האדום מול הגרמנים למען השחרור שלנו אז לפי דעתי הסיפור שלו הוא סיפור מהשואה.
הייתה לו משפחה לפני המשפחה שלי ואז גייסו אותו לצבא האדום, הוא נלחם ברוסיה והיה ממש קר וקפאו לו כל האצבעות ברגליים לכן היו צריכים לכרות לו אותם והוא היה צריך להתנייד באמצעות אופניים כי הוא לא יכל ללכת.
כשהוא חזר לכפר שלו הוא גילה שהגרמנים פלשו לכפר והרגו את כולם כולל המשפחה שלו והרסו את הבית שלו, והוא היה צריך לחפש מקום ללון בו, בקור, ללא יכולת ללכת, וללא המשפחה שלו...

לא מכירה סיפור זוועה באופן אישי אבל יש לצערי יש מלא סיפורים מזעזעים
ואם זה מעניין אותך לחקור על זה אז יש מלא סרטים ליום השואה שמספרים סיפורים של משפחות והכל מבוסס על סיפורים אמיתים

ובלי קשר לשאלה, אני ממש מנסה לעזור לניצולי שואה כמה שאפשר כי אנחנו הדור האחרון שזוכה לראות אותם והם עכשיו מסכנים מתמיד, בבידוד ובלי פירור במקרר.

אנ מתנדבת בעמותה מדהימה שקוראים לה "לחיות בכבוד" והיא תורמת ארוחות חמות לקשישים וניצולי שואה בכל יום.

העמותה יצאה במסע התרמות, אם יש לך את הרצון והיכולת לתרום, או לעזור בדרך כזו או אחרת (עלות כל ארוחה היא 20 שקלים)

אפשר בקישור הזה