כבר איבדתי תקווה שיש אלוהים כנסו....

הקדוש ברוך הוא יודע מה עושה, תסמכי עליו ויהיה טוב

זה הנסיון שלך, החיים לא אמורים להיות קלים!.
אני לא כל כך מאמין אבל עדיין אני בטוח שאת לא מכוערת תמיד אפשר נגיד להשתנות, להאריך שיער, להתאפר לא יודע מה עוד, את גם יכולה לשנות את מעגל החברים שלך

הכל אפשר לשנות. לוב יו❤

הוא גם היה יכול לא לתת לך משפחה ושתיוולדי קרוטת רגל , עדיף?

אל תסתמכי על מישהו שישנה לך את החיים. את היחידה שיכולה לעזור לעצמך ( על ידי עזרה מאחרים והפנמה)

בקשר לכיעור, אני בטוחה שזה נראה רק על ידך והשאר חושבים שאת יפה- לבני האדם יש נטיה לעשות השוואות ולכן לחשוב שהם מכורים בהשוואה לשאר בכדי לתקן כך שיראו כמו השאר.

אם אין לך חברים טובים, אל תהיי איתם בקשר ב"כוח.. את עוד תמצאי חברים בחיים, יש הרבה בני אדם ואת בטח תמצאי מי שיתאים לך.

בנוגע למשפחה, לא יודעת מה המצב המשפחתי שלך . תני להתגייס ולא לראות שחורות, זה לא יוביל לשום מקום.

גם אצלי זה ככה. צריך להאמין שהכל לטובה למרות שזה לא נראה ככה

למה איבדת אמונה בגלל זה
אם מכל המשפחות הוא שם אותך במשפחה הצפציפית הזאת סימן שצריך להיות משהו מסויים במשפחה שצריך להשתפר או לשנות ואת צריכה לקחת חלק בזה
והכיעור שלך זה השטויות שלך הגוף צריך לעבוד את הנפש ולא הנפש את הגוף מה את צריכה להתעסק ביופי תתעסקי בעבודת השם ותביני שיופי זה שטויות

חברים צבועים זה לא תפקידך אבל את יכולה לדבר איתם להסביר שזה לא נכון להתנהג ככה
חוץ מזה תשמחי על הדברים הקטנים שיש לך משפחה ויש לך אוכל על השולחן ומיטה לישון וקורת גג ובגדים ללבוש זה מה שחשוב!!!
הזיווג שלך יגיע משמיים אל תדאגי לזה

ותפסיקי לפקוד כי אם את עצובה השכינה עצובה והקדוש ברוך הוא עצוב
אז אל תעציבי את אבא שבשמיים ותתחילי לשמוח ולהודות לדברים הקטנים

אולי כרגע נראה רע,אבל אדוני יודע תמיד מה הוא עושה,הוא תיכנן לך חיים שלמים יפים ומושלמים.. כרגע אולי זה נראה רע אבל עוד יהיה לך טוב:)

אל תדאגי, החיים של אף אחד לא מושלמים.

זה כי את שלילית.
גם המשפחה שלי לא 100% את בוחרת אם לאהוב את עצמך או לבחור בדרך הקלה ולשנוא את עצמך.
זה קל להגיד "אני שונאת עצמי", קשה להגיד "אני אוהבת את עצמי" נכון?
עכשיו תבחרי בדרך הקשה, תגידי את זה לעצמך כל בוקר.
את תתחילי להתאהב בעצמך כמו שאת מתאהבת בכל בן אדם שמתייחס אלייך כמו שמגיע לך.
תחליפי חברים.
את יכולה להחליף את כל הסביבה חוץ מהמשפחה אלא אם כן הם מתעללים או משהו.
תנסי למצוא צדדים חיובים ובטוחה שיש.
תזכרי שמהמקום הזה את יכולה רק לעלות.
נגבי את הדמעות ותתחילי בשינוי.
תתחילי מלהגיד לעצמך "אני יפה, חכמה, מדהימה" כל יום כל בוקר.
אחרי זה תעיפי חברים צבועים מהחיים שלך.
אחרי זה תדברי עם המשפחה.

תחזיקי מעמד יפה שלי
לפעמים הסיבות של ה לא גלויות לעין אבל הכל לטובה

כן תשובה ראשונה, נכון מאוד.
גם אם תגלה שהיא בדיכאון, שהחברים שלה מענים אותה נפשית ופיזית ושהמשפחה שלה היא התיאור המושלם למזעזעת, גם אז תגיד שהיא תסמוך עליו ויהיה טוב נכון?
תגיד את זה לילדים שגורשו מהבית בגלל המשפחות ומתו ברחוב. או שתגיד את זה לנשים מוכות שהתפללו לאלוהים שיעזור להן יום אחר יום ובסוף הגיעו מוכות, מושפלות ושבורות נפשית למקלט לנשים.
אחותי, אל תשליכי את החיים שלך על אחרים. הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות לעצמך זה לא לומר שככה זה אמור להיות וזה לטובה. כי המציאות מוכיחה אחרת. תסמכי על עצמך ותתאמצי כדי לסדר על העניינים, לא על ישות שתעשה את זה במקומך.

עכשיו, אני לא יודעת מה הבעיה עם המשפחה שלך אבל אם זה משהו רציני, את יכולה לפנות לעמותה כלשהי או משהו שיעזור לך להתמודד איתה, ואולי אפילו אם המצב ממש חמור לעבור ממנה.
אני גם לא יודעת איך את נראית, אבל פשוט תזכרי שאת לא אובקייטבית ויכול להיות שאת ביקורתית כלפי עצמך/ חסרת ביטחון או כל דבר אחר שגורם לך לא לראות את עצמך כמו שאת.
והחברים שלך.. שוב, קשה לעזור כשלא יודעים מה הבעיה איתם, אבל אם הם עושים לך רע בקטע קיצוני פשוט נתקי איתם קשר.
אבל אף אחד כאן לא יוכל לעזור לך באמת בלי שתגידי מה בדיוק הבעיות.

tris יש הבדל
לא רק להתפלל ולהאמין אלה גם לגרום לדברים לקרות בעצמך
יש רגעים של תפילה ויש רגעים של עשייה
להיות באיזון למשל ללמוד למבחן ולהאמין ולהתפלל שתקבלי ציון טוב ולא רק להתפלל ולא לעשות כלום את צריכה להראות שאת באמת רוצה בזה:)

המאמינים יגידו לך: הוא יודע הכי טוב, תסמכי עליו
האתאיסטים (שביניהם אני) יגידו לך: תפסיקי לקוות שאיזו רוח רפאים תציל אותך וקחי את עצמך בידיים.
המשפחה שלך לא טובה אליך? תדברי איתם, תסבירי להם מה את מרגישה.
עדיין ממשיכים? שימי עליהם פס ותראי שגם את יכולה להתנהג אליהם חרא.

עם חברים זה יותר פשוט, החברים שלך חרא? תנסי להתחבר עם אנשים אחרים.