טוב אני צריכה פריקה קטנה ועזרה.. אני מרגישה שנכשלתי כבת להורים

טוב אז אבא שלי הוא תיפוס שלא מוכן להודות בטעויות שלו והזיכרון שלו הוא לא מי יודע מה אז אם הוא אומר משהו ושכח שהוא אמר את זה או שאני אומרת לו משהו והוא שוכח שאמרתי את זה הוא ישר מתחיל להתווכח שלא אמרתי וזה.. בכללי אבא שלי תמיד כועס עליי כשאני עושה משהו לא טוב, כשהחדר לא מסודר, כשאני לא עושה בכללי דברים והוא מתחיל לכעוס עליי ובזמן האחרון אנחנו רבים הרבה יותר מהרגיל כי אני התחלתי לדבר אליו בחזרה ולעמוד על שלי כדי שיבין שהוא טועה והריב רק נהיה יותר גרוע ואם אני שותקת אז הוא מתחיל לחפור על זה שזה לא בסדר וזה ושהוא לא מבין ממי קיבלתי את הגנים האלה ולמה אני ככה ופעם שמעתי אותו מדבר עם סבתא שלי (אמא שלו) שהוא לא יכול ככה יותר ושזה ככ מחרפן אותו ושאח שלי לא כמוני" במילים אחרות שהוא מעדיף אותו וזה פשוט שבר אותי ומאז התחלתי לדבר בחזרה.. בכללי אני הרבה יותר עצבנית מהרגיל בזמן האחרון בגלל הקטע שעליתי לתיכון ואני עם הרבה דברים עלהראש אז היום אבא שלי אמר לי "תפסיקי להיות עצבנית כל שיחה איתך נגמרת במלחמה כבר אי אפשר ככה" אז פשוט הלכתי לחדר והרגשתי ממש רע עם עצמי שאולי באמת הבעיה היא אצלי.. בלי שום קשר לאבא שלי יש בעיה שהוא תמיד דואג לכסף, לא משנה מה, עזבו סרטים ולצאת עם חברים, כאב לו שקניתי ציוד לבית ספר וחולצות לבית ספר (עברתי לבית ספר חדש).. אני באמת לא יודעת בבקשה תגידו לי אם הבעיה היא אצלי או משהו..