אני שונאת אותם ואני שונאת את עצמי

נמאס לי שהן כאלה צאחלות וז!נ!ת
נמאס לי שהן מרכלות ומשפילות אותי
נמאס לי שהם אף פעם לא לבד
נמאס לי שהחיים שלהם דבש
נמאס לי שהם עושים מה שבאלהם
נמאס לי שכולם אוהבים אותם
נמאס לי שאף אחד לא אומר להם כלום
נמאס לי שהם צועקים בשכבה כאילו הבית ספר שייך לאבא שלהם
נמאס לי לבכות יותר מ0 פעמים בגללם כי אני לא אמורה לבכות בכלל בגללם
ונמאס לי מהם ומהחיים המחוברנים האלה
אני רוצה לעבור, לא בית ספר, לא עיר, אני רוצה לעבור מדינה, למקום שונה לגמרי, הכי שונה שיש
אני רוצה להרוג אותם ואז את עצמי
אני רוצה להכות אותם כל כך חזק עד שלא יוכלו לעמוד
אני רוצה להגיד לכולם עד כמה חארות הם ועד כמה הם מורידים לי את הביטחון העצמי
ואני רוצה להגיד לאלוהים שאני מאוכזבת שהוא תקע אותי דווקא פה לבד עם אנשים כל כך ריקים ומיותרים
כי חייב לשאול פה שאלות אז, לשתף מישהו?
8 בספטמבר 2020, 00:22
שנאהביטחון עצמידיכאוןשנאה עצמיתמראה    
4 תשובות
היי אהובה! יש כאלה אנשים ויש כאלה אנישם, אני התמודדתי עם נידוי וחרם ואלימות חברתית במשך 7 שנים ובסוף היה לי את האפשרות הכי קרובה ללעזוב ולעבור למקום יותר טוב בשבילי נלחמתי כל כך נגד הבית ספר, היועצת , ההורים לקח להם זמן להבין, אבל אל תתני לכאלה ילדים לגרום לך לחשוב ככה , את שווה הרבה יורת מהם וזה שאת כל יום ממשיכה לבוא ולחיות ככה רק מראה כמה את חזקה. ואם אל צריכה מישהי לבר איתה אני באמת פה
כ
כאן לעזור לכם
אין לך למה לשנוא את עצמך
א
אין שם תתמודדו!
שואל השאלה:
לא קרוב אפילו
אנונימית
נראה לי שאת מרוקאית
אנונימית