5 תשובות
אני לגמרי מבינה אותך, וזו הרגשה נוראית. תנסי לפנות לאנשים ספציפיים יותר. נגיד אם את רואה מישהי נוספת שנמצאת קצת בצד תלכי לדבר איתה. או שיש חבורה שמדברים תעמדי גם במעגל ותנסי להצטרף. אני יודעת שזה באמת ממש קשה, אבל את מסוגלת לעשות את זה
היי, דבר ראשון אני פה תמיד לכל דבר (: דבר שני כנל
שואל השאלה:
אני לא מצליחה קשה לי להתחבר לאנשים ולוקח לי זמן להפתח לאנשים. הבן אדם היחיד בכיתה שלי שהיתה חברה שלי עד עכשיו התרחקה ממני ממש ולא מדברת איתי כבר כמה ימים בקושי
אני לא רוצה להסתובב לבד אני מרגישה חרא אבל לא באלי לחזור לדבר עם ה"חברות" האלו לא אכפת להם ממני אפילו טיפה, לאף אחד לא אכפת שאני בוכה או נראית עצובה אף אחד לא מתקרב אלי
אני לא מצליחה קשה לי להתחבר לאנשים ולוקח לי זמן להפתח לאנשים. הבן אדם היחיד בכיתה שלי שהיתה חברה שלי עד עכשיו התרחקה ממני ממש ולא מדברת איתי כבר כמה ימים בקושי
אני לא רוצה להסתובב לבד אני מרגישה חרא אבל לא באלי לחזור לדבר עם ה"חברות" האלו לא אכפת להם ממני אפילו טיפה, לאף אחד לא אכפת שאני בוכה או נראית עצובה אף אחד לא מתקרב אלי
אנונימית
סליחה מה איתי מה אני עז
אני במצב בדיוק כמו שלך בתקופה האחרונה! (יצא לי קצת ארוך מתנצלת מראש)-
אני מוצאת את עצמי חושבת על זה המון בזמן האחרון ואני חושבת שצריך להבין שבסופו של דבר אין משהו רע בלהיות לבד. ברור שצריך אנשים שיהיו לצדך אבל צריך גם לדעת איזה אנשים ולפעמים התרחקות מאנשים מסויימים פותחת לך קצת את הראש ונותנת לך הזדמנות להתמודדויות שלא הכרת קודם
תנסי לחשוב אם אותן חברות שרבת איתן כיבו אותך וגרמו לך להיות מישהי שהיא לא את, יכול להיות שאם תמצאי את עצמך רגע אחד בלעדיהן, את תראי כמה את חזקה להתמודד מול אנשים אחרים, מה שהיה נראה לך מאוד קשה קודם!
מנסיון, שנה שעברה הייתי כמו "בת חסותה" של החברה הכי טובה שלי ולא זזתי ממנה כי פחדתי להקלע למצבים שאני אצטרך לדבר בהם בעצמי ולהתמודד לבד, אבל השנה הגעתי באמת לבד (למרות שהיא עדיין איתי בכיתה), יצא שהתרחקנו ממש כמו אצלך ולא פניתי אליה בכלל ושמתי לב יותר לאיך הסביבה מתנהלת וגיליתי שאני כן יכולה לפתוח את הפה כשצריך ולא לפחד משיפוט מצד אחרים ואני עדיין מנסה ללמוד ולחזק את עצמי בזה! היום ישבתי לבד בהפסקה אבל מדי פעם פניתי לאחרים וניסיתי לפתח שיחות (ויש לי חרדה חברתית רצינית!) ומי יודע עם מי אני אשב בהפסקה מחר
בכל מקרה תזכרי שיש לך את עצמך תמיד ואת לא תלויה בחברות שלך ולא באף אחד! ועכשיו זה הזמן שלך לעמוד על שלך, עם גב זקוף וראש למעלה! תשתחררי קצת ותפתחי לאפשרויות חדשות ואנשים חדשים, אין לך מה להפסיד- יש לך רק מה להרוויח!
יותר טוב לעבור את השנה הזו באופטימיות ובעשייה (גם אם זה לנסות ולהכשל) מאשר לבכות על מה שהלך ועל מה שחסר:)
אני מוצאת את עצמי חושבת על זה המון בזמן האחרון ואני חושבת שצריך להבין שבסופו של דבר אין משהו רע בלהיות לבד. ברור שצריך אנשים שיהיו לצדך אבל צריך גם לדעת איזה אנשים ולפעמים התרחקות מאנשים מסויימים פותחת לך קצת את הראש ונותנת לך הזדמנות להתמודדויות שלא הכרת קודם
תנסי לחשוב אם אותן חברות שרבת איתן כיבו אותך וגרמו לך להיות מישהי שהיא לא את, יכול להיות שאם תמצאי את עצמך רגע אחד בלעדיהן, את תראי כמה את חזקה להתמודד מול אנשים אחרים, מה שהיה נראה לך מאוד קשה קודם!
מנסיון, שנה שעברה הייתי כמו "בת חסותה" של החברה הכי טובה שלי ולא זזתי ממנה כי פחדתי להקלע למצבים שאני אצטרך לדבר בהם בעצמי ולהתמודד לבד, אבל השנה הגעתי באמת לבד (למרות שהיא עדיין איתי בכיתה), יצא שהתרחקנו ממש כמו אצלך ולא פניתי אליה בכלל ושמתי לב יותר לאיך הסביבה מתנהלת וגיליתי שאני כן יכולה לפתוח את הפה כשצריך ולא לפחד משיפוט מצד אחרים ואני עדיין מנסה ללמוד ולחזק את עצמי בזה! היום ישבתי לבד בהפסקה אבל מדי פעם פניתי לאחרים וניסיתי לפתח שיחות (ויש לי חרדה חברתית רצינית!) ומי יודע עם מי אני אשב בהפסקה מחר
בכל מקרה תזכרי שיש לך את עצמך תמיד ואת לא תלויה בחברות שלך ולא באף אחד! ועכשיו זה הזמן שלך לעמוד על שלך, עם גב זקוף וראש למעלה! תשתחררי קצת ותפתחי לאפשרויות חדשות ואנשים חדשים, אין לך מה להפסיד- יש לך רק מה להרוויח!
יותר טוב לעבור את השנה הזו באופטימיות ובעשייה (גם אם זה לנסות ולהכשל) מאשר לבכות על מה שהלך ועל מה שחסר:)
באותו הנושא: