אני גרה בבית דתי.אמא שלי דתיה ואבא חילוני שמנסה להתחזק.

תדברי איתה על כמה שזאת בחירה שלך באיזו דרך לבחור בחיים ושהיא לא יכולה לקבוע לך להיות דתייה אם את לא רוצה והיא לא יכולה להכריח אותך לעשות דברים שאת לא רוצה. תגידי לה כמה את סובלת מזה.

שואל השאלה:
פ

כצפוי

הם לא יכולים לכפות עלייך את זה, תסבירי להם המנ שזה לא פייר, ולא יעזור להם כי גם ככה תיהי חילונית כשתגדלי, ושזה דוחה שהיא מקבלת את אבא שלך אבל לא אותך, ואני לא מבינה מה הקשר בין טלפון ללשמור שבת אתה לא אמיר לסבול או להגביל את עצמך

שואל השאלה:
י

תגידי לה ככה "את באמת רוצה שאני אזכור את התקופה הזאת כתקופה רעה? את באמת רוצה שמה שאני אזכור ממך זה שהכרחת אותי לעשות דברים גורמת לי לסבל? את רוצה שמה שאני אזכור זה שרק רציתי לא להיות איתך כי את לא מתחשבת ברצונות שלי? אני בטוחה שאת רוצה להיות אמא טובה, אבל כרגע את נותנת לי את ההרגשה ההפוכה ואני מרגישה כאילו אני רק מחכה לעזוב את הבית בגללך, תנסי להתחשב גם בי..." (אם מה שכתבתי נכון כמובן)

זה שאין לך חברות זה בגלל שהן לא מתחברות אלייך או שאת לא מתחברת אליהן או שהן חארות.
זה לא בגלל הבית ספר הדתי כביכול, גם בבית ספר חילוני זה יכול להיות ככה.

בכללי, אין לך הרבה מה לעשות, אם תנסי לברוח מהבית ולעשות דברים קיצוניים את תגיעי לפסיכיאטר עוד לפני שתגיעי לבית ספר חילוני ואחרי שתגמרו את הסאגה כבר יעברו כמה שנים, לכן עדיף לך לנסות לשכנע אותן בצורה רגילה, בדיאלוג.

שואל השאלה:
י

אין לך הרבה מה לעשות....
רק לשכנע אותם.

שואל השאלה:
ן

אל תתני להם לקחת לך את הטלפון, מה הם כבר יעשו לך

אמא שלך עם בעיות נפש, אני יכול להבין למה את לא רוצה לעצבן אותה.
את חייבת למצוא את האיזון המושלם בין שכנוע לבין קיצוניות.
פשוט תגידי דברים שלא יוציאו אותה משליטה, מבינינו את מכירה אותה הכי טוב.

הדיכאונית הזאת
את צריכה לדעת שאפשר לעשות הכל, זה כולל להרוס חיים.

שואל השאלה:
ח

שואל השאלה:
תקשיבו תשלחו לי פרחים כי אם לא אני לא יכולה לענות לכם בפרטי,אני צריכה 5 פרחים.

שואל השאלה:
ח

את החלק הזה אני מבין לגמרי, אמא שלי גם שברה לי טלפון ומה דברים, אבל לא קרוב לדת, זה בגלל שלא למדתי ושיחקתי בטלפון.
ואם זה היה תלוי בה, כבר היו הולכים לעולמם 3 טלפונים וטאבלט, שמרתי עליהם עם גופי.
בכל מקרה, זה קשה, מאוד קשה ואין הרבה מה לעשות, היא תיכנס לעצבים אם תבלבלי אותה או אם תעשי משהו שהיא לא אוהבת, ככה שאת לא יכולה לעשות כלום.
אני באמת רוצה לעזור, אבל אין הרבה חוץ ממה שכתבו לך למעלה (אבל שיהיה הגיוני למצב), תנסי.

אוקי, בכל מקרה אני לא רואה סיבה גדולה למה לא להתחבר לדתיים/ות

אבל אם זה מה שאת מרגישה...

תגידי לה שזה רק יעשה לך עוד יותר אנטי מהדת, תגידי לה "זה מה שאת רוצה שאני אזכיר מהתקופה שהייתי דתיה? כפיה מצד ההורים שלי, בלי חברים, אסור לי אפילו ללבוש מכנסיים קצרים! אנחנו בישראל! זו אחת המדינות הכי חמות היום ובימים האחרונים יש 38 מעלות ולחות נוראית!"

שואל השאלה:
י

אל תשנאי את עצמך, ההפך, תראי את עצמך בתור מישהו ששינה את הדעה שלו למשהו שאת מאמינה בו, את צריכה לאהוב אותו, בגלל זה את צריכה לאהוב את עצמך.
הם אשמים, לא את.

שואל השאלה:
י

שואל השאלה:
תשובה לאורה ושמחה-את/ה כל כך צודק/ת

שואל השאלה:
תאמינ/י לי שגם אמרתי את זה וזה כבר פשוט לא מעניין אותם,באמת זה כל כך עצוב.

את צריכה לנסות לשכנע אותם. הם לא צריכים להכריח אותך לאהוב את זה אם את לא רוצה . את זה לא הם ואת לא יכולה להאמין בזה אם את לא מרגישה משהו שמחבר אותך או מקשר לדת, לכן אין טעם להמשיך לנסות, עדיף שיבינו שזו מי שאת, ועדיין תהיי הבת שלהם. לא משנה אם את מאמינה בדת או לא. משפחה גם חשובה יותר מדת, וגם אם הם לא רוצים לאבד אותך ולהפסיד אותך וכל זה. צריך שהם יבינו שהם גם אמורים לאהוב אותך בכל מחיר ומקרה גם אם את לא רצית להיות כמוהם. שאת תרצי להאמין בזה או לפחות לחזור לזה, אז תגידי להם שאת רוצה, שיגיע הזמן שבו את תרצי ותגיעי להחלטה שאת רוצה אבל כרגע את לא רוצה ולא במצב של לרצות דת, את יותר מעדיפה שיתנו לך לבחור את הדרך שלך ולהיות מי שאת רוצה להיות ולא מי שהם רוצים שתהיי .

שואל השאלה:
תודה לך אורה ושמחה ❤
אני אנסה את זה שוב מקווה שאצליח ואולי הפעם יכנס להם לראש למרות שאני בספק

שיהיה לך בהצלחה יקרה, אני גם מקווה שהם יבינו אותך באמת..

תקשיבי אני מבין שהמצב שלך קשה, גם אני גר בבית כזה רק הפוך, לצעוק ולהכריח זה לא יעזור לאף אחד וזה רק יהרוס לך את הדת שלדעתי זה לא משהו רע, זה מקום עם ערכים ומוסר אבל אנשים לא לוקחים את זה למקומות הנכונים תמיד, תנסי לדבר עם ההורים שלך אחרת, תסבירי להם שאת ילדה וקשה לך ושאת צריכה את הקצב שלך ולצעוק עלייך לעשות דברים בסוף יהרוס לך את הכל.
אם את צריכה משהו אני תמיד פנוי בפרטי בשביל לעזור בכל נושא.

דברי אתם על זה והסבירי להם שאת לא יכולה לאהוב את זה אם את לא יכולה וקשה לך ואת זה לא הם והם לא צריכים לגרום להם להאמין בזה בכוח אם את לא רוצה או לא יכולה מסיבות אישיות שלך. שיתנו לך לבחור בעצמך אם את רוצה להאמין או לא. ושיקבלו אותך כמו שאת בלי שום בעיות כי את הבת שלהם וזה גם חשוב יותר שתהי מאושרת ושמחה מאשר שינסו לגרום לך בכוח להאמין בזה

למה אברהם אבינו גירש את ישמעאל בנו, כאשר הוא יצא לתגבות רעה? בסופו של דבר הוא חזר בסוף בתשובה. אב ליצחק אבינו (עליו השלום) שלא גירש את עשו - אז עשו לא חזר בתשובה, אלא מת ברעשתוו.

בכל אופן, עם דבר אחד שכתבת פה אני וודאי לא יכול להסכים: שמשפהח יותר חשובה מהדת. שכחת שאין אהבה שאהבת המקום? שכחת שאם רשע מת - אז המשפחה שלו לא אמורה להתאבל עליו, אלא לחגוג ולשמוח (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שמה, סעיף ה)?

נכון.ולכן חשוב שהם יבינו אותך טוב יותר . הם ההורים שלך וזה יותר חשוב שיבינו אותך מאשר שיכפו עליך להאמין בזה, שיתנו לך לבחור אם את רוצה להאמין בדת או לא. ושיכבדו את הבחירה שלך

להיכנע. יש לך אמא טובה, ברוך ה'.

זה לא עובד ככה אנונימי, היא לא רוצה דת, מה יעזור לשכנע אותה להאמין בזה בכוח אם היא לא מרגישה רצון להאמין בדת?