למה אם נגיד מישהו יגיד פה יש אלוהים וזו עובדה , אף אחד לא יעיר לו אבל אם מישהו יגיד שאין אלוהים וזו עובדה יצאו עליו

יצאו על שניהם,תחסכי את זה.

כי זו האידאולוגיה שלי וזה פוגע בי כי אני מאמינה במשהו שהוא לא דומם אבל יש לי דמות מסוימת שאני מאמינה בה ונפגעת כשפוגעים ''בה'' (באמונה שלי)
לעומת זאת אדם שלא מאמין יכול לכבד ופשוט לא להעליב את מה שאני מאמינה בו. וזה שונה כי אתה לא מאמין בשום דבר ואין מה שיפגע כביכול אם אני אדבר על האי אמונה שלך שום דמות או דבר לא עומד מאחורי זה.

אני מכבדת מאוד ומאמינה בזה שכל אדם יחיה את החיים שלו ויאמין באמונה שלו אבל להיות לא מאמין ולהיות מאמין זה שונה. ואין מה לעשות זה המצב. כי האמונה בה' קיימת הרבה יותר שנים מאשר האי אמונה בה'. אז לגיטימי שלהאמין יהיה יותר נפוץ ונורמלי מלא להאמין....

איפה אתה רואה ביטול ביטוי עצמי? זה כבוד אחד לשני..
סתם דוגמא שקרתה לי, היה שיעור תנך וילד צעק אבל אלוהים לא קיים.. אני מצטערת אבל לדעתי זה ממש לא ביטוי עצמי זה חוסר כבוד ורצון לעורר פרובוקציה

מן הסתם, חופש הביטוי....אבל בלי קשר בכל מקרה אנשים במדינת ישראל אומרים ועושים מה שהם רוצים. זו מדינה דמוקרטית פשוט לא להתגרות בכוח.

אם מישהו טוען שזאת עובדה שיש אלוקים (צודק) - זה אומר שי לו מידע שמגבה את זה, כי להגיד שזה עובדה שמישהו קיים - אי אפשר סתם ככה אם אין לזה הוכחות. אז אפשר לשאול אותו מה ההוכחות שלו לכך, מקווה שטוען הטענה ידע מה להשיב (כי אחרת לא ברור למה הוא טען שזאת עובדה). אבל אין מה להעיר לו ושלולו לו את העבודה הזאת, כי אתם לא יכולים להוכיח לו שהוא צודק, והוא אולי כן (אם הוא העיז לטעון כזאת טכנה).

אבךל לטעון שאלוקים לא קיים (כמה שזה מגוחך להסתכל על העולם שי וב הרבה סיני חכמה, ולטעון שהוא נברא ללא בורא), ועוד להתגי תא זה כעובדה - זה די בעייתי, כי איך אותו אחד יוכיח חוסר קיום? אם אין לו איך - זאת הכחשה לא מוצדקת בעליל. אז מובן למה מעירים לאחד כזה.

נתחיל מזה שהשאלה מטעה, יוצאים נגד שני הצדדים.
לומר שמשהו עובדתית קיים זה ניתן להוכחה, אבל מדעית אי אפשר להוכיח שאלוקים לא קיים. מובן למה אם מישהו יאמר שזאת עובדה שאלוקים לא קיים הוא ט*פש.

skyless
אבל יש אפשרות להוכחה של קיום, אז זה הרבה פחות ט*פשי מאמירה שמוכח חוסר קיום שלא ניתנת אפילו תיאורטית להוכחה.

ומי אמר שאין הוכחה לקיום אלוקים מהטבע? זה עניין של האם אתה מאמין להוכחות האלו או מנסה לתרץ אותן, אבל הן מסתברות בהרבה מה'הוכחות' שאין אלוקים.

התכוונתי תיאורטי מדעי, לא פנזיה. כלומר לראות את התפתחות המדע כדבר שיגלה לנו את התשובה לשאלה - אין אפשרות כזאת לדעת 100 אחוז הכל.
לדוגמה אי אפשר מדעית להןכיח שחדי קרן לא קיימים, כי זה פיזיקלית אפשרי. אפשר בהחלט להוכיח את קיומם אם מביאים מספעק ראיות. כלומר אדם שיטען שחדי קרן קיימים *לוגית* הגיוני יותר מאדם שיטען שהם בטוח לא קיימים.

הוכחה אמפירית מדידה למיטב זכרוני עוד אין, אבל אם מוכיחים ניסים, נבואות או חוקי טבע שהמדע אומר בפירוש שאין אפשרות למצוא להן הסבר - זה הןכחה על דרך השלילה ברמה הרבה יותר טובה מכל טענה נגדית.

לדוגמה אין שום הסבר מה התחיל את התנועה הראשונה בעולם ואין שום אפשרות פיזיקלית לומר שיש משהו שהוזיז, כי חוקי פיזיקה תקפים על כל היקום. זו לא הוכחה אמפירית, אבל טובה יותר מטענות אחרות.

לא, כי הבעיה בהשגת כל הידע בעולם זה שאין לנו שום אפשרות לקלוט דבר כזה.
האפשרות להוכיח קיום נמצאת גם בימינו, האפשרות להוכיח אי-קיום זה רק אם תגיע למצב של ידע מוחלט על הכל.

ובגלל זה, "עובדה שאלוקים קיים" זה משפט שניתן להוכחה ויש על מה להתדיין. "הוכחה שאלוקים לא קיים" זה ט*פשות כי אין אפילו התחלה של קליטה של המציאות ובעצם זה גם אין אפשרות להוכיח את העובדה הזאת.

שוב, לא אמרתי בפירוש שיש הוכחה לקיום אלוקים או שכל אחד שאומר שאלוקים קיים עובדתית הוא חכם.
אבל הטענה שלו בפני עצמה הגיונית וחכמה הרבה יותר מאדם שיכחיש את האלוקות בתור עובדה.