יש לי קטע כזה שאיפה שאני לחוצה או משהו שמלחיץ אותי אני מנסה להתחמק מלהתמודד עם זה (המשך למטה) בבקשה תעזרו כל תגובה תעזור

נשמה תירעגי
ואל תתחמקי מהבית ספר עם לא תתמודדי עם הבעיה הזאת את תמשיכי לפחד ממנה
ואגב מחר לא הראשון בספטמבר

שואל השאלה:
אני יודעת לא הבנת את הכוונה שלי
אמרתי זה בשבילי כמו 1 בספטמבר כי רק מחר אני מתחילה

חייבת להגיד שאני לגמרי כמוך , זה בגלל שעד היום ההורים היו מגוננים עלינו / חברים ..
תמיד היינו במקום בטוח ועכשיו פתאום כשאנחנו לא במקום המוכר שלנו אנחנו מפחדים להתמודד. זה דבר נפוץ אל תרגישי מוזרה. אני יכולה לשתף אותך שאני סיימתי את התיכון ובדיוק עכשיו התחלתי לעבוד , מאוד נלחצתי מלהתחיל לעבוד פעם ראשונה הרגשתי שזה אחריות מאוד גדולה וישר עלו לי מלא פחדים לראש וכמעט החלטתי שאני לא ממשיכה לעבוד באותו מקום , אבל עבר שבוע ואני מרגישה שלגמרי מצאתי את המקום שלי ושמה שחשבתי שיהיה ככ מסובך בסוף התגלה כצ'יפס יעני העבודה ממש לא מסובכת וזה אחלה כסף . אז זה מראה לנו שמהצד דברים יכולים להיראות מפחידים אבל בתכלס יש מצב שהם הכי לא . אם לא הייתי הולכת ומחפשת עבודה סביר להניח שהייתי תקועה במקום ונותנת לפחד לנצח אותי . אז ברור לי שאת מפחדת מהלא נודע ומפחדת ממה יחשבו עלייך. לא הבנתע עד הסוף איך המצב החברתי שלך בכיתה , אני כן יכולה להבטיח לך במאה אחוז שאם תלכי לאחת המורות שלך ותבקשי שתשמור על זה בסוד , ותגידי לה שאת חייבת את הטלפון שלך איתך ושאת מרגישה לבד וממש עצובה , היא או תתן לך להיות בטלפון שזה טוב בשבילך או שאם היא חכמה היא תעשה איזה עבודה בקבוצות ותשים אותך עם קבוצה של בנות מהכיתה וככה אתן תתחברו .
בעיני אם את לא אחת שמסוגלת ללכת אל חבורה של בנות ולהתחבר אליהן אז זה בסדר שאת לא כזאת אבל זה לט אומר שאת צריכה לוותר במקרה כזה עדיף ללכת למורה ולשאול אותה מה היא יכולה לעשות כי כרגע את מרגישה קצת לא קשורה . זה בכלליות
בנוגע למחר, תתלבשי יפה , תעשי תסרוקת יפה לכי לבצפר ותרגישי טוב עם עצמך כי זה הכי חשוב ! תגיעי לבצפר עם אוזניות אפילו לכי בביטחון כאילו כל העולם יכול לקפוץ לך את יודעת מה את שווה ואת הולכת עם האוזניות שלך עם השירים שלך בכיף שלך והכל בסדר ,
תגיעי לכיתה אפילו עם איזה שתייה או אוכל וככה זה ייראה שאת עסוקה בטלפון ובשתייה .
אני הייתי מציעה לך איך שאת נכנסת לכיתה ללכת נגיד לאחת הבנות ולהגיד "את לא מבינה מה קרה לי ..." ולהמציא אפילו איזה סיפור, נגיד סתם תמציאי שאיך שחצית את הכביש לבצפר כמעט דרסו אותך ואת ממש נלחצת תספרי את זה בצורה חצי היסטרית חצי צוחקת .. וככה את יוצרת שיחה עם מישהי משום מקום ! זה עבד לי ככ הרבה פעמים. אפילו אל תתביישי להגיד לאיזה ילדה שיושבת לבד ואת יודעת שהיא חמודה " אן פליז שבי לידי אני שונאת לשבת לבד" לי היו אומרים את זה ככ הרבה פעמים ותמיד זרמתי ..
אני חושבת שהייתי כמוך ! תמיד הייתי נמנעת מכל דבר והפסדתי ככ הרבה חוויות בתיכון וגם בחיים בגלל זה . רק עכשיו אחרי התיכון אני מתחילה להילחם בפחדים שלי וזה לא קל סבבה ! אבל זה גם לא באמת נורא כמו שזה נראה לנו לפני ..
תמיד את יכולה ללכת ואם לא הולך להגיד למחנכת שאת ממש לא מרגישה טוב (הם אפילו לא יתווכחו איתך וישלחו אותך הביתה בגלל הפחד מהקורונה ) אבל לפחות תנסי