6 תשובות
עם יש לכם נושאים משותפים יחד- לדבר עליהם,
אם אין לך ביטחון עצמי- תשנה את הביטחון לכך שכן יהיה לך,
עם אתה ביישן- לעבוד על זה.
תדבר בכבוד ובנימוס,
לשאול שאלות/לדבר על דברים ששניכם אוהבים.
שמחתי לעזור,
yolo
אם אין לך ביטחון עצמי- תשנה את הביטחון לכך שכן יהיה לך,
עם אתה ביישן- לעבוד על זה.
תדבר בכבוד ובנימוס,
לשאול שאלות/לדבר על דברים ששניכם אוהבים.
שמחתי לעזור,
yolo
פשוט תחשבי עליהם כעל חברים קרובים ותדברי אליהם כמו אל אנשים שאת כבר מכירה- לי זה ממש עזר!
פשוט תכיר/י את הבן אדם ויהיה לך יותר נוח
טוב, אז אתחיל להגיד, שאני מבינה אותך.
לחלוטין.
חרדה חברתית נובעת מלחץ, חוסר אהבה עצמית, ביטחון, וכדומה.
זה מתבטא בכך שהאדם מפחד מדעותיהם של הסובבים אותו.
הוא המון פעמים עסוק במחשבות טורדניות של:
"מה הם חושבים עליי עכשיו?"
הוא כמעט תמיד בלחץ.
ולהיות בלחץ, זה כמובן,
בהחלט דבר לא טוב,
ולא בריא.
אבל, יש המון דרכים לשנות את זה!
:)
וטוב שכך.
בד"כ, חרדה חברתית נובעת אצל מבוגרים, מאשר אצל בני נוער, וכמעט ולא אצל ילדים, מתחת לגיל 11.
הסימפטומים הקיצוניים לבעיה הזאת,
כוללים מיומנוייות תקשורתיות ורבלית מהוססות, הכוונה, קושי בליצור אינטראקציות חברתיות, ולהיות פעיל.
אצל רוב האנשים, החרדה מתבססת על פחד מ-
דחייה, השפלה והבכה.
הפחד הוא מאד לא רציונלי, אבל בכל זאת, כמה שאין צורך לפחד, אנשים מפחדים ממנו.
קשה מאד לצאת ממנו, אבל נחשי מה!
אפשר!
עכשיו... הפרעה (חרדה) חברתית,
אני משערת שכאשר יש אירוע מסויים, מרוב בהלה ולחץ, את תתכנני אותו שבועות מספר,
לפני.
כדי שהכל יהיה בסדר, ולא יקרה שום דבר.
זה אחד התסמינים הנפוצים, ולצערי, גם לי יש אותו.
כעבור אותו האירוע, אני משערת שתהיה לך תחושת הקלה עצומה!.
אני מאמינה, שהחרדה החברתית, התפתחה מחוויות מהילדות, שהשפיעו עליך בצורה קיצונית.
ועכשיו, לשם מה התכנסנו בעצם? :)
אז אני ממליצה לך ללכת לאדם שמבין.
:)
אני מאמינה שהמצב שלך עוד תקין, אבל הוא עלול להתדרדר.
ועכשיו, בקשר לבחור.
אני חושבת שהבחור שאיתו דיברת, יש לך רגשות מסויימות אליו.
אני כמעט בטוחה.
כי כאשר לבן אדם אין מה להגיד, והוא מפחד, זה לא בהכרח אומר שיש לך חרדה חברתית.
אבל, אכן, תגידי להוריך לקחת אותך לטיפול.
אני מאמינה שהפחד והבהלה נוצר אך ורק מדאגה, ופחד, של:"על מה אדבר איתו?" "מה הוא חושב עליי?" אני משערת שכל זה, נובע רק מהסיבה שיש לך רגשות כלפיו.
אז תנסי לגשת לטיפול פסיכולוגי,
שמישהו יותר מומחה יוכל לעזור לך :)
מה שכן, עד ליום שבוא תפגשו, הייתי ממליצה לך לנסות לפתח ביטחון עצמי.
יש לך יום וחצי שלם לחשוב על איך תטפלי בעצמך, ואיך תוכלי לגשת אליו בשיחה מבלי להיות לחוצה.
אני הייתי מפתחת פחות ציפיות,
כי גודל הצפייה כגודל האכזבה.
וחבל לי עליך. אז תנסי לחשוב קצת, להרגע, להתעסק בתחביבים, לדבר עם האנשים שאת אוהבת, להיות מטופחת, ולחשוב על נושאי שיחה.
אני מאד ממליצה לך, לנסות לשאול אותו שאלות, להחמיא (על דברים שצריך להחמיא, אחרת תצאי חנפנית.) לחייך, וכדומה. אגב, הדגישי את ה- "לשאול שאלות", כי זה מקדם את השיחה, ותשאלי שאלות שיפתחו שיחה, ולא שאלות שהתשובה עליהן, היה כן/לא.
אני מאמינה שעד אז הביטחון שלך יעלה, ותוכלי לגשת אליו בלי לחץ.
רגועה לחלוטין :)
מקווה שעזרתי.
שלחתי את ההודעה הזאת למישהי שהייתה צריכה עזרה, המקרה שלך ושלה דומים מאד, אז החלטתי לשתף גם אותך במה שכתבתי לה.
מקווה שזה אקטואלי.
:)
לחלוטין.
חרדה חברתית נובעת מלחץ, חוסר אהבה עצמית, ביטחון, וכדומה.
זה מתבטא בכך שהאדם מפחד מדעותיהם של הסובבים אותו.
הוא המון פעמים עסוק במחשבות טורדניות של:
"מה הם חושבים עליי עכשיו?"
הוא כמעט תמיד בלחץ.
ולהיות בלחץ, זה כמובן,
בהחלט דבר לא טוב,
ולא בריא.
אבל, יש המון דרכים לשנות את זה!
:)
וטוב שכך.
בד"כ, חרדה חברתית נובעת אצל מבוגרים, מאשר אצל בני נוער, וכמעט ולא אצל ילדים, מתחת לגיל 11.
הסימפטומים הקיצוניים לבעיה הזאת,
כוללים מיומנוייות תקשורתיות ורבלית מהוססות, הכוונה, קושי בליצור אינטראקציות חברתיות, ולהיות פעיל.
אצל רוב האנשים, החרדה מתבססת על פחד מ-
דחייה, השפלה והבכה.
הפחד הוא מאד לא רציונלי, אבל בכל זאת, כמה שאין צורך לפחד, אנשים מפחדים ממנו.
קשה מאד לצאת ממנו, אבל נחשי מה!
אפשר!
עכשיו... הפרעה (חרדה) חברתית,
אני משערת שכאשר יש אירוע מסויים, מרוב בהלה ולחץ, את תתכנני אותו שבועות מספר,
לפני.
כדי שהכל יהיה בסדר, ולא יקרה שום דבר.
זה אחד התסמינים הנפוצים, ולצערי, גם לי יש אותו.
כעבור אותו האירוע, אני משערת שתהיה לך תחושת הקלה עצומה!.
אני מאמינה, שהחרדה החברתית, התפתחה מחוויות מהילדות, שהשפיעו עליך בצורה קיצונית.
ועכשיו, לשם מה התכנסנו בעצם? :)
אז אני ממליצה לך ללכת לאדם שמבין.
:)
אני מאמינה שהמצב שלך עוד תקין, אבל הוא עלול להתדרדר.
ועכשיו, בקשר לבחור.
אני חושבת שהבחור שאיתו דיברת, יש לך רגשות מסויימות אליו.
אני כמעט בטוחה.
כי כאשר לבן אדם אין מה להגיד, והוא מפחד, זה לא בהכרח אומר שיש לך חרדה חברתית.
אבל, אכן, תגידי להוריך לקחת אותך לטיפול.
אני מאמינה שהפחד והבהלה נוצר אך ורק מדאגה, ופחד, של:"על מה אדבר איתו?" "מה הוא חושב עליי?" אני משערת שכל זה, נובע רק מהסיבה שיש לך רגשות כלפיו.
אז תנסי לגשת לטיפול פסיכולוגי,
שמישהו יותר מומחה יוכל לעזור לך :)
מה שכן, עד ליום שבוא תפגשו, הייתי ממליצה לך לנסות לפתח ביטחון עצמי.
יש לך יום וחצי שלם לחשוב על איך תטפלי בעצמך, ואיך תוכלי לגשת אליו בשיחה מבלי להיות לחוצה.
אני הייתי מפתחת פחות ציפיות,
כי גודל הצפייה כגודל האכזבה.
וחבל לי עליך. אז תנסי לחשוב קצת, להרגע, להתעסק בתחביבים, לדבר עם האנשים שאת אוהבת, להיות מטופחת, ולחשוב על נושאי שיחה.
אני מאד ממליצה לך, לנסות לשאול אותו שאלות, להחמיא (על דברים שצריך להחמיא, אחרת תצאי חנפנית.) לחייך, וכדומה. אגב, הדגישי את ה- "לשאול שאלות", כי זה מקדם את השיחה, ותשאלי שאלות שיפתחו שיחה, ולא שאלות שהתשובה עליהן, היה כן/לא.
אני מאמינה שעד אז הביטחון שלך יעלה, ותוכלי לגשת אליו בלי לחץ.
רגועה לחלוטין :)
מקווה שעזרתי.
שלחתי את ההודעה הזאת למישהי שהייתה צריכה עזרה, המקרה שלך ושלה דומים מאד, אז החלטתי לשתף גם אותך במה שכתבתי לה.
מקווה שזה אקטואלי.
:)
את הופכת למים ואז את גם זורמת יותר ואנשים נפתחים כדי לשתות אותך
להיות חמדמד כמוני:-)