אם אני הולכת לפסיכולוג ואני מספרת לו שיש לי תסמינים של הפרעות אכילה, הוא יספר להורים שלי? טריגר

יכול להיות שזה בגלל משהו שיכול לסכן אותה או פוגע בה.

כן

שואל השאלה:
ביקשתי מאמא שלי ללכת לפסיכולוג והיא אמרה שהיא תדאג לזה, יצא לי פעם אחת להקיא, ופעם אחת לנסות אבל לא הצלחתי (אבל הבטחתי לעצמי שאני לא עושה את זה יותר), אני בוכה הרבה בגלל שאני שמנה, ואני לא אוכלת כמעט כלום כל היום (אני אוכלת קצת כי אני לא רוצה שיפסיק לי המחזור), אני רוצה לטפל בעצמי, אבל אני לא מסכימה שההורים שלי ידעו (אין לי כוח לפרט) אם אני הולכת לפסיכולוג אני יכולה רק לומר לו שהביטחון העצמי שלי נמוך ואני מרגישה שמנה?, אני לא רוצה שיכריחו אותי לאכול, אני רוצה לאט לאט שאני אחזור לאכול רגיל בלי שיכריחו אותי ושמישהו ידאג לזה כל הזמן...

אם זה מסוכן לבריאות, אז כן הוא יספר
כי זה מסכן אותך הוא לא יכול פשוט לשתוק

שואל השאלה:
שמעתי על מישהי שסיפרה שהפסיכולוג שלה שיקר לה וסיפר הכל להורים שלה....

הוא מחוייב שלא לספר דבר אלא אם זה פוגע בבריאותיך.

הוא יספר כי זה משהו שמסכן אותך והם תמיד אומרים "הכל נשאר בינינו חוץ מדברים שאנחנו רואים שיכולים לסכן או לפגוע בך"

מסכימה עם תגובה מעלי

לי יש מן מטפלת והיא רצתה שאעשה שאלון הפרעת אכילה והיא אומרת שהיא דואגת למצב שלי אבל לא רציתי והיא אמרה שהיא מחכה שאהיה מוכנה.
היא לא סיפרה כלום להורים שלי