זה יותר פריקה וזה...

אני אומרת מראש אם אין לכם כוח אני אומרת מראש עדיף לכם ללכת ואני מעדיפה שלא יהיה תשובות...
טוב אז בתחילת החופש הגדול הייתי מוקפת בחברים
באמת שתמיד הייתי בטוב עם כולם ותמיד הייתי זאת שכולם מתחברים אליה
עכשיו עליתי לתיכון ויש לי חברה אחת הכי טובה וחוץ מזה אני לבד
אין לי עוד מישהו אחד
אני עברתי כיתה לחברים ממסגרת אחרת שלי ואין איתי בקפסולה אף אחד מהם והנה אני שוב לבד
אני לא מספיקה לבכות
שתי ידידים שלי ניתקו איתי קשר בטענה שאנחנו לא באותה כיתה וקפסולת והם רוצים להכיר עוד ילדים ואני מדברת איתם רק בווצאפ פה ושם
החבורה שלי התפרקה לגמרי
ויש לי רק חברה אחת שהיא מדהימה אבל אנחנו לא באותה כיתה קפסולה ומגמות
ואני לגמרי לבד
אני לא מפסיקה לבכות כי שאני מגיעה בבוקר לבית ספר אני מחבקת את כולם ואם לא הם אותי בוקר טוב וכאלה וזהו
אני כל שאר היום יושבת לבד
אני לא מפסיקה לבכות
אני לא מדהימה בלימודים ותמיד דבר אחד שאמרו שיש לי זה זה שאני הכי חברתית שאנשים מכירים וכאלה
וזהו גם את זה אין לי עכשיו
אני לא מפסיקה לבכות
ביסודי עשו עליי חרם ואני מרגישה באותו מצב
רק שלא רבתי עם אף אחד
אני פשוט לא בקשר
אני לא מפסיקה לבכות אני באמת אבודה יאני לבד אני אשכרה לבד
בחיים לא הרגשתי כל כך נורא ובחיים לא חשבתי שאני יחזור למצב של החרם ביוסודי