אני חווה שברון לב כאילו אין לי למה להתעורר בבוקר ולחכות למישהו בציפייה כאילו אני חיה ללא לב שהוא בעצם אצלו איך להתגבר?

יקרה,
קוראת במילותייך את הרייקנות והחלל שנותרו בעקבות שברון הלב.. משערת שאת מרגישה חוסר תקווה בעקבות הסדק שנותר בך.. וודאי את מרגישה סחוטה ומותשת מהכאב שמרגיש שאינו מרפה.. מתארת לעצמי את החור שנותר בך שאולי מרגיש שאין שום פלסטר שיוכל לכסות אותו.. נשמע שאת מרגישה חסרת אונים ואפילו אבודה מכך שאינך יודעת כיצד למצוא את הכוחות ולהמשיך הלאה..
יקרה, אני מתנדבת בעמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת) וארצה להזמין אותך למקום בטוח בו תוכלי לשתף קצת יותר, באופן אנונימי.. בשיחה בצא'ט עם אחד המתנדבים שלנו.. מצרפת לך קישור בו אנו זמינים.. מוזמנת כעת או בכל רגע בו תרגישי צורך...
שלך,
מתנדבת סה"ר...

אהובה את חייבת להאמין שתמצאי מישבו טוב יותר. את צריכב לסגור מעגל ולהבין שהפרק הזה נגמר ושעכשיו יש הזדמנות לדברים חדשים ואף טובים יותר. אם תאמיני בזה באמת זה יקרה! ותחשבי על הדברים האחרים הטובים שיש לך בחיים ואל תמעיטי בערכם וזה יתן לך כוח