הייתי חייבת לפרוק קצת, ויצא לי ממש פואטי לדעתי, קצת חרוזים פה ושם וסיום קולע.מה אתם חושבים?יש מה לשפר?שווה להעלות לעמוד?
"... וככה זה נגמר"
- חבל שלא יצא מזה משהו
"אז מה איתך, לא היית פעם מאוהבת?"
-הייתי, פעם אחת, זה לא נגמר טוב... אבל זה כבר סיפור ארוך.
"יש לי זמן"
- זה היה מזמן, היינו ילדים מאוהבים אני חושבת, היה לנו את השיר הזה שלנו של נתן גושן, שלא יכולתי לשמוע אחר כך שבועות, אני ידעתי עליו הכל והוא עליי, סיפרתי לו דברים שלא סיפרתי לאף אחד, אפילו לא לחברות הכי קרובות ...
"את לא חייבת לספר לי..."
- זה בסדר, אני לא כל כך יודעת אם זה נקרא מאוהבת, הייתי ילדה שרק חיפשה להתנסות, היו שם רגשות אני לא אומרת, אבל איזה סוג של רגשות? גם זה סיפור לפעמים אחרות... בכל מקרה, הוא באד בוי קלאסי, נראה טוב ובדרך כלל עם סמים ואלכוהול, עם שיחות כל הלילה וכל היום, איך היה אפשר שלא לחלום? קצת מסונוורת אבל כמובן שהייתי נגד כל השטויות, אבל לכל אחת יש את הפנטזיה הזו על הילד הרע עם הבעיות, שמצליח להשתנות רק בזכותה ושהיא מוציאה אותו מהמקום הרע.
"אז מה השתנה?"
- או, זה הקטע המעניין תקשיב טוב. יום אחד הוא הגיע אליי אל מתחת לבית באמצע הלילה, כולו שיכור מהתחת מבקש שארד לפגוש אותו. אתה יכול לדמיין איך זה הלך לא? אני התעצבנתי שהוא חזר לשטויות, והוא בראש משלו, אמר מילים, שלהיאמר הן לא אמורות. דאגתי שיעלה למונית ויגיע הביתה, כי בכל זאת, אני בת הזוג שלו. בת הזוג שלו אה? "אז אני חייבת" ככה הוא אמר. כשהגיע הביתה ישר שלח הודעה "אני ח*מן שלחי תמונה" ואני נזהרת מטבעי, כמובן שלא עונה. "את חברה שלי את חייבת, זכותי לראות לראות את הצ*צי שלך" פה זה נגמר כבר ידעתי, הוא לא יהיה המלאך שרציתי, הפנטזיות התנפצו אבל החותם שזה השאיר אצלי? ...
"אני מצטער, לא הייתי צריך להעלות את זה, לא ידעתי שזה הסיפור..."
- זה בסדר, דווקא נחמד לשמוע את נקודת המבט של בחור על כל הסיפור...
"האמת, שהוא לא גבר, ולא מגיע לו אותך, את צריכה אחד שיכבד אותך, שיבין מי את וכמה את שווה."
-נחמד לשמוע את זה לפעמים, האמת שסיפור רציני לא כל כך היה לי מאז, אני לא חושבת שמצאתי את האחד לבטוח בו..
"אני יודע שזה קצת קיטשי, את מספרת לי סיפור אישי ואני מנגב לך את הדמעות,
אבל תגידי...
מה אם נתנשק?"
- חבל שלא יצא מזה משהו
"אז מה איתך, לא היית פעם מאוהבת?"
-הייתי, פעם אחת, זה לא נגמר טוב... אבל זה כבר סיפור ארוך.
"יש לי זמן"
- זה היה מזמן, היינו ילדים מאוהבים אני חושבת, היה לנו את השיר הזה שלנו של נתן גושן, שלא יכולתי לשמוע אחר כך שבועות, אני ידעתי עליו הכל והוא עליי, סיפרתי לו דברים שלא סיפרתי לאף אחד, אפילו לא לחברות הכי קרובות ...
"את לא חייבת לספר לי..."
- זה בסדר, אני לא כל כך יודעת אם זה נקרא מאוהבת, הייתי ילדה שרק חיפשה להתנסות, היו שם רגשות אני לא אומרת, אבל איזה סוג של רגשות? גם זה סיפור לפעמים אחרות... בכל מקרה, הוא באד בוי קלאסי, נראה טוב ובדרך כלל עם סמים ואלכוהול, עם שיחות כל הלילה וכל היום, איך היה אפשר שלא לחלום? קצת מסונוורת אבל כמובן שהייתי נגד כל השטויות, אבל לכל אחת יש את הפנטזיה הזו על הילד הרע עם הבעיות, שמצליח להשתנות רק בזכותה ושהיא מוציאה אותו מהמקום הרע.
"אז מה השתנה?"
- או, זה הקטע המעניין תקשיב טוב. יום אחד הוא הגיע אליי אל מתחת לבית באמצע הלילה, כולו שיכור מהתחת מבקש שארד לפגוש אותו. אתה יכול לדמיין איך זה הלך לא? אני התעצבנתי שהוא חזר לשטויות, והוא בראש משלו, אמר מילים, שלהיאמר הן לא אמורות. דאגתי שיעלה למונית ויגיע הביתה, כי בכל זאת, אני בת הזוג שלו. בת הזוג שלו אה? "אז אני חייבת" ככה הוא אמר. כשהגיע הביתה ישר שלח הודעה "אני ח*מן שלחי תמונה" ואני נזהרת מטבעי, כמובן שלא עונה. "את חברה שלי את חייבת, זכותי לראות לראות את הצ*צי שלך" פה זה נגמר כבר ידעתי, הוא לא יהיה המלאך שרציתי, הפנטזיות התנפצו אבל החותם שזה השאיר אצלי? ...
"אני מצטער, לא הייתי צריך להעלות את זה, לא ידעתי שזה הסיפור..."
- זה בסדר, דווקא נחמד לשמוע את נקודת המבט של בחור על כל הסיפור...
"האמת, שהוא לא גבר, ולא מגיע לו אותך, את צריכה אחד שיכבד אותך, שיבין מי את וכמה את שווה."
-נחמד לשמוע את זה לפעמים, האמת שסיפור רציני לא כל כך היה לי מאז, אני לא חושבת שמצאתי את האחד לבטוח בו..
"אני יודע שזה קצת קיטשי, את מספרת לי סיפור אישי ואני מנגב לך את הדמעות,
אבל תגידי...
מה אם נתנשק?"
31 באוגוסט 2020, 23:45