הצילוו עזרה -דחוף!!!!!!!!! בבקשה תקראו עד הסוף,זה באמת חשוב!!

תעצבני אותו חזרה אולי.

תאיימי עליו

שואל השאלה:
^^^^אני לא יכולה לעצבן אותו חזרה,הוא לא ילד רגיל(חינוך מיוחד)
וחוץ מזה שזה יביא יותר נזק מתועלת.

חחחיחחחיחחחיחחח ^^
ולשאלתך, תאיימי עליו בכאילו- לדוגמה אם לא תפסיק לא תקבל חטיפים יותר וכאלה

אז תתעלמי והוא יראה שאתן לא מתייחסות והוא יפסיק לבד

אולי תשימי לו טלוויזיה או משהו שהוא יירגע?

להתרחק ממנו, לא להתייחס

לקבל עזרה ממישהו מקצוען, את לא אמורה לגדל את האחים שלך שאמא שלך תחזור הביתה ואם הוא עשה בעיות היא תכעס עליו .
את לא אמורה להגמר נפשית ופיזית כשהוא עושה בכוונה זה שהוא בחינוך מיוחד לא אומר שהוא מטומטם הוא מודע למה שהוא עושה וצריכות להיות לזה השלכות אם תתעלמי הוא יעשה עוד יותר צרות במטרה לקבל תשומת לב .
תנסי שהוא יעזור לך בדברים ותקחי אותו לידך במטלות קטנות.
כמו שמורים טובים עושים לילדים קצת "בעייתיים" נותנים להם לחלק דפים לכיתה במקום לעודד דיבורים או היפרקטיביות כדי שהאנרגיה תצא אם את מבינה .
בכל מצב מילת המפתח והפתרון שאת מחפשת הוא גבולות.

לדבר עם אמא על הבן שלה המיוחד
אם זה לא עוזר תקחי את אח שלך לפסיכולוג או עובדת סוציאלית לשיחה על הבעיות שלכם ותפתרו

אל תכנסו לסיכסוכים כנראה שזה עומד על משהו ריגשי אצלו
תנסי לעשות איתו דברים שפועלים על מוטוריקה עדינה כמו יצירות או אפילו לרקוד כדי לשחרר אגרסיות שירגע
ואני חושבת שזה גאווה שיש אח כזה

תנעלי אותו במרתף יחד עם שאר הילדים .
סתם, אולי כדאי שלא תדברי אותו ולא תתקרבי אליו.

אמ... ככה זה בכל בית

גם אח שלי ככה ואני שומרת עליו תנבי לדבר איתו בנחת

שואל השאלה:
^^בכל בית יש הורים גרושים,וילדה אחת שצריכה להתמודד עם ילד מיוחד וקשה בעצמה?(אין אבא ברקע שיעזור)

תבקשי עזרה מגורם חיצוני,
חוץ מיזה, תזכרי שהוא חינוך מיוחד ובאמת צריך יחס רגשי שונה ויותר מן הסתם.
אל תקחי ללב כל דבר ואל תיכנסי לעצבים יותר מדי כי הראש שלו לא בנוי כמו שלנו בדיוק..
תנסי פשוט להתעלם פה ושם ולהגיד שאת יןצאת עוד מעט וכאלה..
שיעשה דברים שיעסיקו אותו וככה הוא לא יצעסק בלעצבן אותך וכאלה.

את יודעת זה לא דבר נדיר שהורים גרושים
זה דבר ראשון
וכן, מה שתיארת שם, שהוא מציק
את חושבת ששאר האחים בעולם לא מציקים?

^ואי דיי אפשר שתפסיקי עם התשובות המזעזעות שלך בכל שאלה?!
דיי עם המרמור, הבנו, גם יש ילדים רעבים באפריקה, זה אומר שאסור לי להתלונן על אוכל אם הוא לא טעים לי?
מה אכפת לה שגם לאחרים יש אחים כאלה? היא מבקשת עזרה ואם את לא יודעת לעזור אל תעזרי.
שואלת השאלה
אני ממליצה לך להתנהג באמת כמו אמא כי זה המצב.
אז תבחרי שיטת חינוך.
בין אם זה לתת לו עונש לשבת על כיסא בצד עד שהוא מפסיק וכל פעם שהוא קם להחזיר אותו לכיסא עד שהוא אומר שהוא יפסיק להרביץ/לעשות משהו רע שהוא עשה.
בין אם זה להחביא לו ממתק שהוא אוהב או לשלול ממנו אפשרות להשתמש ב/לאכול משהו שהוא אוהב...
זה שהוא בחינוך מיוחד זה לא אומר שהוא לא יודע מה הוא עושה.

אבל מה את רוצה?
מה שאני לא אגיד לה את האמת
היא אומרת את זה כאילו היא היחידה שמתמודדת עם דברים כאלה, אז אני אומרת לה שלא, כולנו מתמודדים עם זה (חוץ מילדים יחידים) וזה דבר שבסופו דל דבר יכול לעזור לנו בעתיד כי אנחנו לומדים להתמודד עם דברים כאלה.
כל האחים מציקים, יכול להיות שהוא יותר
אבל זה משהו שצריך להתמודד איתו בכוחות עצמך.
בהצלחה

את צריכה אוליי קצת להתעלם להראות לו שלא מכול דבר את מתעצבנת ואז הוא לא יעשה את מה שהוא עושה כי הוא כנראה עושה דברים כדי לעצבן אותך ואם תראי לו שזה לא מענין אותך כנראה שהוא יפסיק לעשות דברים

להתנצל על זה שאני הכי אמיתית פה?
לא תודה

היא לא שאלה אם את הכי אמיתית או לא
מה זה עוזר לה לדעת שיש עוד מלא במצב שלה
היא ביקשה עזרה
את לא עוזרת

אמרתי לה שכולם מתמודדים עם דברים כאלה ושזה לא סוף העולם
זה כן עוזר
כי אז היא מבינה ש"אה כולם מתמודדים עם אחים מציקים, אז כנראה שגם אני יכולה לעשות את זה לגמרי בכוחות עצמי."

לא זה לא עוזר תאמיני לי
אם אני בדיכאון לא יעזור לי שיגידו לי שחצי מדינה בדיכאון
אם אני מתקשה בבית ספר לא יעזור לי שיגידו לי שכמעט כולם ככה
אם אני לא מצליחה להתמודד עם אחים קטנים זה לא עוזר מה שאת אומרת
היא מבקשת עצות
מה לעזות במצבים שאח שלה מתעצבן, האם לדווח לאמא או להעניש אותו או להתעלם או ווטאבר

כל פעם שאומרים לי משהו כזה זה יוצר את התוצאה ההפוכה בדרך כלל

שלחי אותו לייעוץ

או ריטלין

גם לי יש אח בסגנון.
אולי הוא קצת פחות
אבל זה אותו סגנון
אני זוכרת שהיינו קטנים לא היינו מסתדרים בכלל.
ועכשיו כאילו רק הבנתי שהוא רק רוצה להיות בקרבתי כי אני האחות היחידה שלו.
עכשיו נכון שיש קטעים שהוא ממש עצבני וחוזר על מילה הרבה פעמים.
פשוט תתעלמי ואל תתערבי.
אני לא מבינה איך אפשר לקרוא לו חרא וכל מיני דברים כאלה.
כי גם אם הוא מעצבן.
זה אח שלך.
וכל יום יכול לקרות לו משהו גרוע.
בקיצור.
אם הוא עושה משהו?
תתעלמי.
תגידי לאחותך שלא תהיה לידו אם הוא מציק לה.
ואם הוא רק רוצה לשחק?
תשחקו איתו.

פ נ י מ י י ה

שואל השאלה:
^^אני לא אוהבת בכלל את האח הזה...אז מה לעשות שככה אני קוראת לו?
ונראלי שלא הבנתם.
הוא נראה כלפי חוץ ילד רגיל לגמרי,ממש ככה.
אבל יש לו הפרעות קשות מאד,ואני לא חושבת שאני צריכה להתמודד עם זה בכוחות עצמי(אבל אין לי ברירה,אז זה מה שאני עושה)
חוץ מזה,הוא לא ילד טיפש בכלל.
כשהוא רוצה-הוא הילד הכי מקסים שיש.
אבל לי כבר נמאס לשחק איתו משחקים.
נמאס לי מהמצבי רוח שלו,ומאיך שהוא מזלזל בי(זה עוד סיפור בפני עצמו,שהגורם האחראי לו הוא האבא).

שואל השאלה:
^^ואי אפשר להוציא אותו לפנימייה לפני השנתיים הקרובות (זה פתרון מעולה,אבל לא רלוונטי).

כמו שכתבו לפניי, את לא יכולה להישאר עם זה לבד.
חד קרן כחלחל אמר לך בדיור מה שצריך לעשות.

שואל השאלה:
^תודה על ההבנה,אבל אין מי שיעזור לי!
כל המבוגרים שסביבי אומרים לי שזה המצב וזהו,שאני פשוט ילמד להשלים איתו.
(אין להם אומץ לומר:"נדפקת")

מין גירל
ואי זה לא נכון זה לא עוזר.
כשבן אדם במצב של עצבים או בכי על משהו הוא לא יפסיק לבכות או להיות עצבני בגלל שתגידי לו שי עוד אנשים שסובלים מזה.

^קודם כל בשמחה רבה:)
ודבר שני, אני אומרת לך הכי אמיתי - את לא נדפקת, לכל בעיה יש פתרון.
העצה שלי היא שתנסי לדבר *איתו*. אם אף אחד מבוגר לא עונה לך על הבעיה שלך, תצטרכי לדבר רק עם אדם אחד. *אח שלך*.
את תצטרכי לשים לו גבולות. אם הוא לא מקשיב לך ולהסברים שלך שזה לא בסדר איך שהוא מתנהג, את תצטרכי לשים לו גבולות.
את תצטרכי להגיד לו שהוא ישב בחדר שלו ויעשה פעילות מסויימת. יצייר, יכתוב, יקרא, אפילו יזמין חבר אליו הבייתה. אבל הוא לא יכול לשגע אתכם בתור פעילות.
את תצטרכי להעסיק אותו עד שהוא יחזור לבית הספר. יכול להיות שהוא משתגע בגלל שאין בית ספר.

mean girl,
היא מסבירה לך שלא מדובר כאן בילד רגיל, אלא בילד שיש לו בעיות מיוחדות. משהו שרוב האנשים לא צריכים להתמודד איתו.
לשכנה שלי יש ילדה אוטיסטית בתפקוד יחסית גבוה. הילדה בת תשע. את יודעת כמה קשה להשגיח עליה? למשל, הילדים ישבו בסלון ושיחקו בפלסטלינה. הילדה קמה והלכה למטבח, ופתאום חזרה עם סכין קצבים, משהו מפחיד ברמות. היא בסך הכל רצתה לחתוך את הפלסטלינה.
כך שילד "מיוחד" הוא ילד שמאוד קשה להתמודד אותו. אל תדברי על דברים שאת לא מבינה בהם, ואל תשפטי אחרים.

אני חושב שאת צריכה לעשות לו קטע מסריח נניח שיעצבן אתכם ואז תבכי ותעשי סצנה רצינית ותצאי מהבית ושיאכ תלב על מה שעשה

אבל זה שאת בדיכאון וזה שיש לה אח מציק אלה דברים שונים לגמרי^^
היא פשוט צריכה להבין להתמודד עם זה בעצמה כי זה מסוג הדברים שמתמודדים איתם לבד.
ושוב, לומדים בזה גם כלים שיעזרו לך בעתיד.
כי לא תמיד המבוגרים יהיו לידך לעזור לך

וזה שאנשים פה מציעים ריטלין לא עוזר
מי אמר שהוא היפראקטיבי?
לא אמורים לתת לאנשים בלי הפרעות קשב ריטלין (למרות שהיום יש מלא שכן לוקחים אבל לא ניכנס לזה)

אבל סופרותם
אם אמא שלה הייתה משאירה אותה עם אח שלה לבד כנראה שהיא כן יכולה להתמודד איתו
את לא חושבת?
ברור שילדים עם צרכים מיוחדים זה דבר שהוא שונה, מי כמוני יודעת.
אבל אין לה באמת מה לעשות עם זה, היא עדיין צריכה ללמוד להתמודד איתו לבד.
כי מה לעשות, אמא שלה גם עובדת היא לא תמיד יכולה להיות בבית וכנראה שהוא לא צריך מטפלת שתשמור עליו כי אחרת הייתה לו

סליחה שאני מתערבת אבל קצת חוצפה שאמא שלך משאריה אותך לדאוג לאחים שלך ככה, כאיםו ילדה קטנה וילד חינןך מיוחד... ככה כל החופש? מה אין לך חיים? מבינה פעם לשמור אבל על בסיס יומי? הם לא הילדים שלך הם אחים שלך את לא אמא שלהם.

mean girl,
לא, זה לא מה שאני חושבת. אני חושבת שאמא שלה השאירה אותה לדאוג לאחים שלה כי אין לה ברירה, כי היא אם חד הורית שצריכה לפרנס את עצמה פלוס שלושה ילדים, שאחד מהם בחינוך מיוחד. ושהיא לא טרחה לחשוב על האם הילדה מסוגלת להתמודד עם אחיה. ואולי אפילו חושבת שסוף סוף מישהו אחר מטפל קצת בילד.

שואלת יקרה,
איך אבא שלך גורם לכך שאחיך יזלזל בך? והאם אחיך נמצא בטיפול של איש מקצוע מחוץ לשעות הלימודים?

חבריםם , יש לי אח עם צרכים מיוחדים ובחינוך מיוחד וגבולות עוזרות בגרוש , זה על הז*ן שלהם תאמינו לי.
אח שלי אישית ניזון מתשומת לב כמה שיותר צומי כמה שיותר עצבים למשפחה.
מספר הדברים שהוא הרס לי בחיים מחפץ עד לבריאות נפשית לא נספר בכף יד אחת.
נתעלם וזה יעלם - זה לפחות יעזור לך בחלק הבעיות. אין לו טעם לחבל בדברים אם מה שהוא יכול להשיג מזה לא לגיטמי יותר.
באלימות כל מה שאת יכולה לעשות זה להתגונן ולהראות שאת חזקה , אם הוא מגזים חייב לערב הורים , לא תמיד אחים הם כל יכול , צריך להיות במשבר יד ביד זה יותר קל מאשר לקחת הכל על עצמך.
אח שלי הולך להיות בהיכנס להוסטל כי וואלה גם אנחנו כבר חסרי כוחות והוא חיבל לנו בכל כך הרבה דברים במהלך החיים... פרנסה , שלווה , בריאות.. כשאין ברירה אין ברירה.
אבל עד אז אנחנו מנסים להיות באווירה ניטרלית בבית נטולת עצבים כי שליליות זה בדרך כלל מה שמתחיל את כל הבלאגן מהתחלה.
קראתי לאח שלי בשמות יותר גרועים ואיחלתי מה שלא רציתי לאחל מעולם , יותר מפעם אחת , אף אחד לא עשוי מאבן ולכולם יש מפולות , אבל אל תצאי מאיזון לא משנה בכמה דברים הוא מחבל לך וכמה הזדמנויות הוא הורס , ללכת איתם ראש בראש זה ללכת ראש בקיר , זה לא שווה את הזמן.
אם כבר הם מעוררי רחמים כי הם נתקעו עם הפרעה שהם לא אשמים בה. הם פשוט נולדו עם זה.
תשאירי ראש מעל המים ותנסי לבנות איתו יחסים שאת שולטת בהם גם אם הם גורמים להתעלמות או לחיבה , למרות שמנסיון , קשה לתת לילד כזה בעייתי שרק עולה לך הפיוז מלראות אותו. זה משהו שעובדים עליו. את צריכה לקבל את המילים שהוא אומר כמו תקליטור שבור ולחכות שהוא יסיים , בלי יחס מיותר.
גם אם לא עזרתי , המון בהצלחה.

תנשקי אותו צרפתית

שואל השאלה:
^^אני הרגשתי עכשיו כשקראתי אותך כאילו התאומה שלי(אין לי חח)מדברת.
עזרת לי בזה שאת מזדהה איתי,ומבינה את המצב❤

שואל השאלה:
ואני חושבת שרק מי שעבר או עובר חוויה דומה לשלי יצליח להבין את רמת הקושי והסבל שכרוכים בזה.
אנשים שלא חוו את זה(מאחלת לכם גם לא לחוות)לעולם לא באמת יצליחו להבין את הסבל והקושי.

חחח באהבה❤, באמת , לפעמים זה חייב לצאת. למחצית לאנשים בשאלה הזאת אם לא יותר אין מושג בכלל על מה לעזאזל הם מדברים. אי אפשר להבין במאה אחוז משהו שלא חווית. בגלל זה אני מאמינה שאת לא תמצאי פה כל כך הרבה עזרה. גם אני ככה כבר מאז שהוא נולד מחפשת את עצמי ואיך אני עוברת את המחסום איתו. אני עוד ממשיכה לחפש והתקווה בי גדולה מאי פעם. מקווה ששתינו נמצא את המוצא מהבור הזה כי וואלה זה מעולם לא היה פשוט.

סליחה אבל רק לי זה נשמע כמו התנהגות רגילה של ילדים קטנים??? זה מעצבן כן אני לא אומרת אבל ככה זה ילדים... זה לא שהוא עושה משהו בכוונה

אנונימית196
מה שאת לא חווית את לא יכולה להבין. זה יותר מסתם של התנהגות של ילד קטן. ילד קטן אפשר לחנך ולגדל בדרך נורצאלית צעד אחר צעד. לילדים עם צרכים מיוחדים יש הפרעה , ככל שהם גדלים נהיה גם יותר מורכב להסתדר איתם כי הם גם מתחזקים פיזית אז לעשות נונונו לא יעזור.
ושואלת השאלה מתמודדת איתו כאילו היא סייעת ואני מכירה את ההרגשה וזה לא חוויה תאמיני לי.
זה לא בכוונה כמובן אבל הם יכולים לפוצץ לך את הפיוז ואת תרגישי כל כך חסרת אונים כמו שלא הרגשת מעולם. לא מאחלת לאף אחד אף חולי רק בריאות לכולכם באמת , שתמשיכו לא להיות מודעים לכמה שהבעיה קשה וחמורה לפעמים.

מין גירל
את לא תחליטי עם מה מתמודדים לבד ובמה צריך לבקש עזרה.
אפשר, מותר ולגיטימי לבקש עזרה בכל מצב שהוא ואת לא תקבעי שאסור.
לא רוצה לעזור, אל תעני, אבל אחרים יכולים לעזור.
אפשר ללמוד כלים שיעזרו לך בעתיד גם עם עזרה.
כמו שמורה למתמטיקה מלמד אותי כלים לחיים גם כשאני מבקשת ממנו עזרה.
הם לא תמיד יהיו לעזור לה אבל אני כן ואנחנו כן.
אולי את לא אבל היא לא צריכה ממך שום טובות.
זה שאנחנו נציע לה מה לעשות יעזור לה, זה לא ימנע ממנה "כלים לעתיד" או משהו מהשיט הזה.
זה נשמע כאילו ת את מקנאת שהיא מקבלת עזרה.
חוץ מהתגובות של הריטלין והפנימיה כולם מנסים לעזור.
היא לא חייבת ללמוד להתמודד איתו לבד.
אנחנו יכולים לתת לה שיטות לאיך לגרום לו להתנהג יותר יפה ולהציע לה שיטות לחינוך.
זה לא בהכרח נכון שאם הוא היה צריך מטפלת הייתה לו.
יש אנשים עם מצב כספי פחות טוב או שמתקמצנים על מטפלת.
את לא יכולה לקבוע סתם ככה שהוא לא צריך מטפלת.

תתעלמי

^^^ אנונימית מתחתיי אז בדיוק בגלל זה צריך להיות סבלנים כלפיהם יותר ולגלות הבנה אם כל מה שזה אומר.... ואגב אני כן יודעת מזה ילדים עם צרכים מיוחדים כי התנדבתי במקום כזה וזה יכול להיות מעצבן ממש אבל ככה זה וצריך לקבל את זה ולא להתעצבן..

אנונימית196
כןכן צריך לקבל את האלימות ואת המכות שהוא עותן לנו , את הפרנסה שהוא מחסל לנו ( ההורים שלי בקושי יכולים ללכת לעבוד ולממן את החיים שלו כמו שצריך בגללו , ועוד עכשיו בזמן הקורונה שההוצאות גברו ).
יש סבלנות ויש חלאס. אני לא בטוחה שאת יודעת מה זה לחיות כל יום עם ילד כזה יום אחר יום במשך שנים על גבי שנים ותמיד לקבל ולהכיל כאילו לנו בכלל אין במה להתעסק חוץ ממנו. אנחנו לא אבנים ואפילו אבנים יכולים להתפרק אם פוגעים בהם חזק. זה ילד קטן לכל החיים שכלוא בגוף של בן אדם מתבגר , אני עוד לא פגשתי אף מטפלת או מטפל צדיקים בסדום שהצליחו להתמודג עם אח שלי אפילו שעה שעתיים בשבוע , אז יום יום?
מעריכה את ההתנדבות שלך ושאת כן יודעת פה ושם אבל את לא יכולה לפשט את החיים שלנו עם הילדים האלה כי את פשוט לא עברת אותם. זהו.

אני איתך באמת אבל כילו גם אח שלי ככה

הוא רוצה תשומת לב זה הכל..
זה מעצבן ממש אבל אין מה לעשות עם זה

יש לו חברה?

זה נשמע דומה לאח שלי אבל לאחי יש אוטיזם

הוא רוצה תשומת לב ! תחבקי אותו תביא לו דברים תשחקי איתו ואז שהוא לא מתנהג יפה אז אל תבאי לו דברים ואז הוא יבין ששווה לו להתנהג יפה ורק אם הוא יתנהג יפה הוא יקבל תשומת לב ואז הוא תמיד ירצה להתנהג יפה..
זהו מקווה שעזרתי❤

משעמם לו.
הוא רוצה צומת לב אבל הוא לא רוצה להודות

משעמם לו.
הוא רוצה צומת לב אבל הוא לא רוצה להודות

סופרותם
יכול להיות ויכול להיות שלא
לא אני יודעת ולא את
אבל אני מאמינה שאמא שלה יודעת מה המצב של אח שלה באמת אחרת היא הייתה מוצאת דרך להכניס את אח שלה למסגרת
זה לא בלתי אפשרי
אבל כנראה שזה משהו שהיא כן יכולה להתמודד איתו
הוא פשוט מחרפן אותה כי הוא מציק
זה משהו שהיא יכולה ללמוד להתמודד איתו

ואי אנה מה את רוצה
אמרתי לה לא לבקש עזרה?
היא מוזמנת לדבר עם אמא שלה אבל היא אמרה שהיא לא עוזרת לה אז מה את רוצה
וכאן בטח שאף אחד לא באמת יכול לעזור לה כי אף אחד פה לא יודע מה המצב של אח שלה ואיך להתמודד איתו
רק האנשים שמכירים אותו יכולים חדעת

^אמרת לה שהיא צריכה להתמודד עם זה לבד אז כן, אמרת לה לא לבקש עזרה פשוט בצורה אחרת.
אני הצעתי כמה פתרונות וגם עוד כמה אנשים פה ואת סתם מציעה מרמור ושליליות בשאלה הזאת.
את הרי מכירה את אח שלה לא? אמרת שהוא לא צריך מטפלת.

תראי לו שאת אוהבת אותו וגם מתי שצריך קשוחה ועצבנית מאוד לגרום לו להבין שמה שהוא עושה לא בסדר(בחלק מהדברים) כשהוא שר מעצבן עושה דברים מעצבנים בכוונה אל תתיחסי הוא רוצה את זה שתתיחסי אליו.. פשוט לא להתיחס הוא יפסיק לבד...

שואל השאלה:
תודה לכולכם על ההצעות,ועל העזרה
מעריכה מאד❤
אבל תכלס...:מדובר בילד בן 12 כמעט שמתנהג בדיוק,אבל בדיוק כמו ילד בן 4.
אז אין מה לעשות איתו בכלל.
גם לשבת ולדבר איתו אי אפשר כי אני לא יכולה להסתכל על הפרצוף שלו,והוא לא מקשיב ממילא.

תפני אלי בפרטי בבקשה דחוף

mean girl,
זה די הרושם שקיבלתי. שאמא שלה לא יכולה להרשות לעצמה להכניס אותו למסגרת או לשכור מישהו שיעזור להם איתו. אין לה כסף ואין לה זמן. ואין לה כח. הורות זה מעייף, אני יכולה רק לנחש כמה זה מעייף להיות חד הורית. או להיות הורה לכזה ילד. שלא לדבר על השילוב.
וכן, אני מאמינה שלשואלת יש קשיים שהם מעבר לקשיים רגילים בין אחים. קשיים שאני לפחות לא יכולה להבין, כי מעולם לא נאלצתי להתמודד עם כזה ילד. לא כאחות ולא כאמא.

שואלת,
אולי הצעה טיפשית ולא רלוונטית, אבל - ניסית לחבק אותו המון? בכל פעם שהוא מעצבן, שהוא מציק, שהוא מחפש תשומת לב. לחבק חזק ולהגיד לו שהוא אח שלך ושאת אוהבת אותו. תתפלאי כמה שזה יכול לעזור.
אני יודעת שזה לא בדיוק מה שמתחשק לך לעשות, אלא לחנוק אותו. אבל - מה יש לך להפסיד?

שואלת השאלה
את צריכה למצוא את האיזון הנכון לטפל בו ולפנות אליו זאת אומרת לא כמו ילד קטן אבל גם לא כמו ילד בן 12
ולפעמים הכי טוב להתעלם
אני לא באמת יכולה לתת לך המלצות מרחוק כי אני לא מכירה את הילד אבל אני בטוחה שאת תצליחי להסתדר
את יכולה להתייעץ גם עם האחיות שלך ולבקש מהן שיתוף פעולה

היי, מה קורה?❤

היי, מה קורה?❤
מביך
זה נשלח פעמיים בטעות