יש פה כאלה שאין להם חברים כבר כמה שנים? למה? ואיך אתם מתמודדים?

כן לי אין

שואל השאלה:
איך אתה עם זה?

אממ לא יודע איך להתמודד עםזה ואפשר לומר שזה קשה..אם תרצי אפשר תדבר עלזה בפרטי

אין לי חברים בגלל שאני די שונה בתחבבים, במראה, בעיניין בכל המדיה החברתית וכו...
קודם כל הבנות בכיתה שלי סתומות!
באמת שאני לא רוצה לצאת מיצבנת אבל הן מפגרות, מתענינות רק בטיקטות ואינסטגרם הולכות לקניות בקניון 3 פעמים בשבוע וחצי מהזמן עם מחנסיים קצרים ותחת בחוץ.
אין לנו ככ נוסאי שיחה משותפים ולי אין טיקטוק ואינסטגרם (מבחירה שלי.)
בקשר למראה, זה לא שאני לא יפה, בלי להשוויץ אני נחשבת מאוד יפה אבל לא מתבשת כמוהן, לא ככ אכפת לי מזה, אין 70 זוגות נעליים כמו שלהן יש, יש לי רק בגד ים אחד ולכל אחת מהן יש בערך 7...
ואף פעם לא הייתי ממש ב"מקובלים" כמו שהם קוראים לעצמם, אצילינו בכיתה רק כל מי שנדחף ודוחף תאף שלו לכל מקום נהיה "מגניב" או "מקובל''... ואני לא אחת כזאת, איפה שלא רוצים אותי אני לא נמצאת, אני לא אחת שתעשה הכל כדי שכמה ילדים מפגרים יאהבו אותה...
חוץ מזה אני והבנים מכיתה שלי מסתדרים ממש טוב ואני בעיקר אתם למראת שאני גם הרבה לבד.
אני קוראת מלא אז זה מעביר ךי את הזמן בהפסקות ואני כותבת מעט שירים על צה שאני חווה ועוברת ומבינה שיש לי עוד מלא חברים מחוץ לביס ואם הם לא אוהבים אותי כמו שאני לא צריך.
סליחה על האורך אם הגעת עד לפה כל הכבוד (:

4 שנים וזה קשה ממש ממש כי אני בן אדם שאוהב לחפור ולשתף ולדבר על נושאים כיפיים ואני סובלת בלי לדבר ובדידות לא טובה לי

אני מכיתה א' ועכשיו אני עולה ל ז' סו...
(אני בבית ספר שמתחילים בו בכיתה א' ומסיימים ב יב' אז אני לא מחליפה כיתה ועדיין תקוע עם אותם ילדי (;