6 תשובות
בעיקרון אני לא חושבת שהייתי לגמרי פוסלת גבר עם ילד (כל עוד הילד צעיר), אבל אני לא חושבת שיש מישהו שרוצה *להתחיל* קשר עם אישה בהיריון.
החיבור לא כזה חזק כי רק עכשיו הכרתם והיא כבר נכנסת להיריון מתקדם יותר ומתנהגת בצורה אחרת וכו... אם הייתי גבר לא נראה לי שהייתי רוצה את התיק הזה של היריון ממש כשהקשר רק מתחיל ואנחנו לא מאוהבים או נשואים או משהו
בתור מישהי שנמשכת לנשים - אם הייתי מכירה אותה תקופה ארוכה עוד לפני ההיריון, לא היה לי אכפת. זה אפילו היה חוסך מאמץ. מה שכן, לא חושבת שהייתי נכנסת מראש לקשר עם אישה בהיריון
תלוי בסיטואציה. מן הסתם שלא הייתי יוצאת איתה אם היא עדיין במערכת יחסים עם האבא. באופן כללי זה לא משהו שיפריע לי כנראה, יכול להיות שזה מתרומת זרע גם.
גם אם האבא עדיין בתמונה אבל לא במערכת יחסים איתה נראה לי שאני אהיה סבבה עם לצאת איתה. גם אני רוצה להיות אמא בשלב מסויים ואני מבינה את הרצון לשמור את התינוק גם אם אין שותף. להפוך לאמא לא אמור למנוע ממנה לחפש אהבה לדעתי. להפך, יותר טוב לילד אם יהיו לו שני הורים שאוהבים זה את זה. גם אם הילד לא שלי לא אומר שאני אוהב אותו פחות, אם מערכת היחסים תהפוך לרצינית כמובן.
אמ כלומר אם יכולתי, לגמרי לא הייתי פוסלת, תאמת נראלי מקל על הכל, במקום ללכת לחפש תרומת זרע, בבום כבר יש לך תינוק מתבשל.
אני בת אבל אם נגיד הייתי מכירה בן שיש לו ילד אז לא הייתי שוללת להפך הייתי מגדלת את הילד ומנסה הכי להיות אמא טובה
שואל השאלה:
יש כאלה
אנונימי