כתבתי קטע קצר אני ממש אשמח אם תאמרו לי מה אתם חושבים עליו.

אני יכולה לספר לך על החברים שהכרתי.
אני יכולה לשקר לך, כי אתה לא תבחין אחרת.
חבריי היו פעם נושמים, בדיוק כמוני הם שמחו ואהבו את החיים.
אך כשהם הרגישו כפי שאני מרגישה כעת, הם החזיקו את נשימתם ודי.
חבריי היו מטיילים כל יום מסביבי, הם דיכאו אותי ואת נשמתי.
ולבסוף חבריי היו שקטים.
חבריי היו חלשים.
חבריי לא הצליחו לחזור להיות נושמים.
והנה אני.
עד שהפכתי להיות החברה של עצמי.
וכשזה קרה החזקתי את נשימתי, עד שכמוהם, עזבתי את עצמי ודי.