אני מפחדת ממש (!!!!) מהמוות שלי ושל המשפחה שלי, נמאס לי לחשוב על המוות כל הזמן, אני צריכה פסיכיאטר??? אני לחוצה על הזמן!

שואל השאלה:
אבל אם ננצל כל רגע כמה שיותר,
הפרידה תהיה יותר כואבת...

נמאס לי מהמחשבות האלו שיעזבו אותי כבר דיי אני רוצה לברוח!!!

שואל השאלה:
תמיד שאני נהנית עם מישהו או מישהי אני ישר חושבת:
"שיט... מה יקרה אם אני אאבד אותו/אותה"

שואל השאלה:
אני עוד שניה מתפוצצת מבכי אני חייבת פסיכולוג לדעתי אני מרגישה את זה כי זה לא נורמאלי

שואל השאלה:
אני צריכה שמישהו ירגיע אוצי
אני חייבת מישהו לצידי

תדברי על זה עם פסיכולוג או משהו..
ואני רק אגיד, שאין לך מה לפחד מהמוות...
ואת תמיד מוזמנת לדבר איתי בפרטי! :))

את לא צריכה פסיכולוג לדעתי אני אומר לך בתור אחד שהיה מעביר לילות בבכי על מחשבה על המוות שלי של המשפחה שלי ככה זה כולם זה יעבור לך שתיהיהי גדולה לדעתי

זה קורה לכולם גם לי דווקא לפני השינה אני פתאום חושבת על דברים כאלה ומנסה לסלק את המחשבה הזו מהראש
והיו תקופות שכל יום חשבתי על זה ממש בקטע מפחיד ,עד שאת מתעסקת במשהו אחר וזה נעלם
לי ברגע כזה כשזה קורה אני הולכת ומחבקת את אמא שלי או אבא ונרגעת ,עד לפעם הבאה שהמחשבות באות אליי :(

הי, ראיתי את הפוסט שלך ואת התגובות. את מתארת התמודדות לא פשוטה ,טוב שאת משתפת ולא שומרת את הכול בפנים. מתי זה התחיל? האם קרה משהו שגרם לדעתך למחשבות האלה? כתבת שהיית רוצה לדבר על הפחד הזה עם פסיכולוג, ביקשת מההורים שלך שייקחו אותך?

אני מזמינה אותך להמשיך להתכתב איתי במייל, בטיק טוק או באינסטגרם. כמו כן את מוזמנת לצ'ט של עמותת עלם בכתובת: http://www.yelem.org.il/

אנה
עלם דיגיטל, יעוץ ותמיכה לבני נוער וצעירים ברשת
המייל : [email protected]
אינסטגרם וטיק טוק: nayedet.digital

היי יקרה
אני שומעת מתוך דברייך כמה את מוצפת, כשחושבים על זה לעומק החיים מרגישים כה רעועים, כאילו אין לנו כמעט שליטה עליהם.
החששות האלה לקרובים ואהובים שלך, להתפוררות כל המשפחה היציבה שאת זקוקה לה כל כך , הם כה אמיתיים והגיוניים. נשמע מדברייך שאת נמצאת בחרדה גדולה. החשש הזה שמציף את הכל, הגוף, הראש והמחשבות, הוא לא נותן מנוח, לעתים לא מאפשר לשחרר ואפילו ולישון.
כמה חרדה ופחד קיומי משתלטים עליך רק מהמחשבה לחיות בלעדיהם. נשמע שכשאת חושבת על כך המועקה חונקת בגרון, מסרבת להעלם ולרגעים מביאה אותך לתחושת של פיצוץ, מרוב חוסר האונים המוחלט.
יקרה, אני מתארת לעצמי כמה החשש מהעתיד לבוא עצום, עד כדי שהוא מציף אותך כל כך כבר מעכשיו בכל רגע שהמח אינו עסוק בעיסוקים אחרים.
אני מתנדבת בעמותה שנקראת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, באתר שלנו תוכלי למצא מידע רב באשר להתמודדויות נפשיות וגורמי סיוע בקהילה. בנוסף, אני מזמינה אותך אל הצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי לגמרי, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים ולפרוק. נשמח ממש להיות שם איתך ועבורך להקשיב, לתמוך ולנסות לסייע בכל דרך שרק נוכל. אם תרצי, נחכה לך בכתובת: https://sahar.org.il/help

שלך, מכל הלב, מתנדבת סה"ר.