אני מרגישה אבודה אני מצליחה להדחיק את הרגשות שלי לתקופה קצרה ואז זה חוזר מה לעשות ?

לא להדחיק. זה תמיד יצוף איכשהו...

תני להם מקום
קחי עט ודף ותרשמי אותם על הדף❤

היי יקירה
כתבת כל כך מעט, כאילו דרך הצמצום כאן אולי אפשר להרגיש מה עובר עולמך הרגשי, כמה ההדחקה שאת מתארת לא מאפשרת לך אפילו כאן, לשחרר מילים, לשחרר רגשות כאובים...
יכולה לתאר לעצמי שאת חווה אולי תקופה מטלטלת שגורמת לך למועקה גדולה.
כיוון שלא כתבת הרבה, אני יכולה רק להסיק שהרגשות כנראה קשים מנשוא ומשערת שלבדך, אינך מוצאת להם מקום להתמודדות, אז את מבקשת להעלים אותם, לשכוח מהם כאילו אינם קיימים עוד...
אך נראה שהשקט שאת זוכה לו בעקבות זה הוא לזמן קצר בלבד ואז- התחושות צפות ועולות וגורמות לך להרגיש מבולבלת, אובדת עצות...
זה בוודאי מתיש כל כך.
אך נראה יקרה שאת רוצה למצוא דרך התמודדות אחרת, כזו שלא תגרום לך להרגיש מוחלשת, חסרת שליטה...
האם יקירה יש מישהו שיודע על מה שאת חווה? אולי תוכלי לשתף מישהו שאת סומכת עליו כדי שיוכל לעזור לך, לתת לך תחושה שאת לא לבדך נלחמת... אולי אחד ההורים, מורה או יועצת בביה"ס?
אני רוצה בנוסף לספר לך על עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת בה אני מתנדבת.
יש לנו צ'אט אנונימי לחלוטין בו תוכלי לשתף, לפרוק ואפילו לחשוב יחד עם מתנדב\ת שלנו כיצד אפשר לסייע לך...
אני מזמינה אותך לדבר עם אחד מהמתנדבים שלנו, אפילו כעת...
אל תשארי לבדך בתוך כל המצוקה הזו, אנחנו כאן בשבילך.
בואי יקרה... מחכים לך.
שלך, מתנדבת מסה"ר.