4 תשובות
אני לא חושבת שאת צריכה להרים את עצמך בשביל מישהו, את צריכה לעשות את זה רק בשבילך.
את לא צריכה להיות תלויה באף אחד וכל החיים שלך מלפנייך. יש בך חוזק אם עברת את כל מה שסיפרת, עובדה את כאן כותבת ומספרת את זה, את חזקה אני בטוחה בזה. מה דעתך למצוא תחביב?
ציור מאוד מרגיע, ריקוד משחרר אולי תנסי אפילו משהו שמוציא אגרסיות כמו mma?
תפנקי את עצמך, תתלבשי איך שבאלך, בושם נחמד
.
ספורט- תמצאי לעצמך איזה פעילות ספורטיבית.
תתקשרי לחברות טובות, אולי תצאו להליכות בערב?
תנסי לפתח עם הבחור קשר בביטחון!
תשלחי הודעה, תזמיני אותו למפגש( אולי כדאי תדברי על זה עם מישהו שמבין)
תנקי את החדר, את תרגישי טוב את תראי.
תמצאי עבודה? תחשבי מה את רוצה להיות בעתיד?
מה עושה לך טוב?
את תשבי בחיבוק ידיים ותבכי, זה לא יעזור לך... למרות שלבכות לפעמים כן עוזר
החיים שלך הם רק בידיים שלך, את צריכה להחליט להמשיך הלאה, לזכור את העבר וללמוד ממנו אבל אל תתני לו לעצור אותך!
תראי להם, תראי למורים האלו שהם טעו, שהם זבלים שהם התנהגו אלייך ככה אבל תעשי את זה בדרך הנכונה.
יש לך מחלה נפשית וזה בסדר ואפשר לחיות עם זה. אל תתני לזה לעצור אותך, אף פעם!
אל תחשבי על זה שזה מונע ממך דברים ומה עם
תעשי מה שאת יכולה
ואחרי שעשית משהו, תגידי לעצמך עשיתי כל מה שיכולתי, תלמדי מהטעויות ותמשיכי הלאה.
את לא צריכה להיות תלויה באף אחד וכל החיים שלך מלפנייך. יש בך חוזק אם עברת את כל מה שסיפרת, עובדה את כאן כותבת ומספרת את זה, את חזקה אני בטוחה בזה. מה דעתך למצוא תחביב?
ציור מאוד מרגיע, ריקוד משחרר אולי תנסי אפילו משהו שמוציא אגרסיות כמו mma?
תפנקי את עצמך, תתלבשי איך שבאלך, בושם נחמד
.
ספורט- תמצאי לעצמך איזה פעילות ספורטיבית.
תתקשרי לחברות טובות, אולי תצאו להליכות בערב?
תנסי לפתח עם הבחור קשר בביטחון!
תשלחי הודעה, תזמיני אותו למפגש( אולי כדאי תדברי על זה עם מישהו שמבין)
תנקי את החדר, את תרגישי טוב את תראי.
תמצאי עבודה? תחשבי מה את רוצה להיות בעתיד?
מה עושה לך טוב?
את תשבי בחיבוק ידיים ותבכי, זה לא יעזור לך... למרות שלבכות לפעמים כן עוזר
החיים שלך הם רק בידיים שלך, את צריכה להחליט להמשיך הלאה, לזכור את העבר וללמוד ממנו אבל אל תתני לו לעצור אותך!
תראי להם, תראי למורים האלו שהם טעו, שהם זבלים שהם התנהגו אלייך ככה אבל תעשי את זה בדרך הנכונה.
יש לך מחלה נפשית וזה בסדר ואפשר לחיות עם זה. אל תתני לזה לעצור אותך, אף פעם!
אל תחשבי על זה שזה מונע ממך דברים ומה עם
תעשי מה שאת יכולה
ואחרי שעשית משהו, תגידי לעצמך עשיתי כל מה שיכולתי, תלמדי מהטעויות ותמשיכי הלאה.
אל תשבי בחיבוק ידיים..
תני לעצמך להנות מדברים
תציבי מטרות, אפילו אם הן ממש קטנות
מספיק אם זה לקום בתשע בבוקר במקום אחד בצהריים, זה כבר צעד.
תציבי מטרות, אפילו אם הן ממש קטנות
מספיק אם זה לקום בתשע בבוקר במקום אחד בצהריים, זה כבר צעד.
אנונימית יקרה,
אמנם עברו מספר ימים מאז שפרסמת את הפוסט, לא יודעת אם כבר הצלחת להתעודד קצת כפי שקיווית, ובכל זאת חשוב לי להתייחס ולכתוב לך.
אני שומעת את תחושת חוסר השייכות והתסכול שאת מתארת, התמודדות שאולי יוצרת עצב שוודאי מרוקן מכוחות ומתקווה ויוצר מצוקה איומה....
את מתארת התמודדות ארוכה מאוד עם קושי נפשי, אם אני מבינה נכון, המצב הזה גוזל את הכוחות והתקווה ומותיר אותך בתחושה של קצה גבול היכולת, שלמרות הכמיהה להרגיש טוב, את במאבקים עם עצמך..
נדמה שאת מרגישה אובדת עצות, את כל כך רוצה משהו שיהיה העוגן שלך בסערה הזאת שמתחוללת אצלך, שאולי את טובעת בה ממה שאת כותבת, נשמע שאת סוחבת איתך את התחושות הנוראיות האלו מביה"ס ולא מצליחה למצוא את הדרך להסיר ממך את העומס הזה...
נראה לי שאת מבינה שלא כדאי להיות לבד עם מצוקה כזו, ואת בוחרת לשתף כאן ולא להיות מולה לבד, ובעיני זה מעיד על המון כוחות שאפשר לגייס אל מול תחושת הריקנות...
נראה שיש בך חלק שרוצה לשמוע שיש דרך אחרת, שאולי היית רוצה לשתף מישהו שיבין מה את מרגישה, יקבל אותך, יהיה איתך ויחזק אותך גם כשקשה.
יקירה, אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך לצ'אט שלנו, אישי ואנונימי, מקום בו תוכלי לשתף בקשיים שאת עוברת, בדיכאון, בחרדות או בכל דבר אחר שתרצי..
ננסה להבין, ובעיקר להיות שם בשבילך ועבורך, ואולי ביחד נוכל למצוא דרכים נוספות להתמודדות.
אני מצרפת את הלינק לאתר למטה, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת מתי שאת מרגישה שאת צריכה,
שלך,
מתנדבת סה"ר
אמנם עברו מספר ימים מאז שפרסמת את הפוסט, לא יודעת אם כבר הצלחת להתעודד קצת כפי שקיווית, ובכל זאת חשוב לי להתייחס ולכתוב לך.
אני שומעת את תחושת חוסר השייכות והתסכול שאת מתארת, התמודדות שאולי יוצרת עצב שוודאי מרוקן מכוחות ומתקווה ויוצר מצוקה איומה....
את מתארת התמודדות ארוכה מאוד עם קושי נפשי, אם אני מבינה נכון, המצב הזה גוזל את הכוחות והתקווה ומותיר אותך בתחושה של קצה גבול היכולת, שלמרות הכמיהה להרגיש טוב, את במאבקים עם עצמך..
נדמה שאת מרגישה אובדת עצות, את כל כך רוצה משהו שיהיה העוגן שלך בסערה הזאת שמתחוללת אצלך, שאולי את טובעת בה ממה שאת כותבת, נשמע שאת סוחבת איתך את התחושות הנוראיות האלו מביה"ס ולא מצליחה למצוא את הדרך להסיר ממך את העומס הזה...
נראה לי שאת מבינה שלא כדאי להיות לבד עם מצוקה כזו, ואת בוחרת לשתף כאן ולא להיות מולה לבד, ובעיני זה מעיד על המון כוחות שאפשר לגייס אל מול תחושת הריקנות...
נראה שיש בך חלק שרוצה לשמוע שיש דרך אחרת, שאולי היית רוצה לשתף מישהו שיבין מה את מרגישה, יקבל אותך, יהיה איתך ויחזק אותך גם כשקשה.
יקירה, אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך לצ'אט שלנו, אישי ואנונימי, מקום בו תוכלי לשתף בקשיים שאת עוברת, בדיכאון, בחרדות או בכל דבר אחר שתרצי..
ננסה להבין, ובעיקר להיות שם בשבילך ועבורך, ואולי ביחד נוכל למצוא דרכים נוספות להתמודדות.
אני מצרפת את הלינק לאתר למטה, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת מתי שאת מרגישה שאת צריכה,
שלך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: