לאחרונה הגעגוע לאמא שלי הולך וגובר..איך להתעודד?

משתתף בצערך אחי....
אני מעריך אותה הכי בעולם את אמא שלי.

וואו אני ממש משתתפת בצערך, לא רוצה לדמיין אפילו מה אתה עובר;(
זה עדיין טרי, תן לעצמך זמן לחזור לעצמך. זה בסדר להתגעגע, וזה בסדר לחשוב על זה.
עם הזמן זה יכאב פחות ופחות, הזמן באמת מרפא הכל

משתתף בצערך
(וואללה חשבתי שהיא בחול אז באתי לכתוב אהלן אהלן מרקו אבל באמת משתתף בצערך אחיקר שולח לך חיזוקים מרחוק❤)

ואו משתתף בצערך .!

ואוו מבינה אותך ממש אם אתה רוצה לדבר על זה אני פה לכל דבר ועיניין אם אתה צריך משהו תכתוב לי אפילו סתם לדבר במצבים כאלה צריך להשאר חזקים גם אני איבדתי מישהי שחלתה בסרטן זה קשה עכשיו אני יודעת ואין דבר כמו האהבה של אמא אבל תזכור שעכשיו טוב לה והיא לא סובלת והיא שומרת עליך מלמעלה טאם אתה צריך לפרוק אני פה ואני ככ מזדהה איתך ומבינה אותך

(אם אתה כותב לי משהו בפרטי תודיע לי זה שזה אתה)

הי אנונימי,
המילים שלך נגעו בי ולא יכולתי להתעלם.. כמה זה בוודאי קשה לאבד אמא.. נדמה כי הבור שנפער בך מאז מותה רק ממשיך לגדול, וייתכן שהזמן שעובר רק מגדיל את החסר, ומדגיש את הריק שנשאר..
נשמע שאמך היתה דמות משמעותית מאוד בחייך, שהזיכרונות שלה חיים בך, כאילו נשארו בתוכך כעדות חיה למי ומה שהיא היתה עבורך..

יקר, בשאלתך בכותרת אתה כמו מביע פה את הרצון לדעת איך מתמודדים עם האובדן.. אולי שואל, איך ממשיכים לחיות עם הגעגוע?

אני רוצה להזמין אותך אלינו, לאתר של עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, יש לנו שם צ'ט אנונימי בו תוכל לפרוק את התחושות והשאלות שעולות ולשתף את אחד המתנדבים שלנו במה שעובר עלייך, בגעגוע לאמא, בזיכרונות, לדבר עם מישהו שאכפת לו ולקבל אוזן קשבת במקום מכיל ומקבל.. ללא שיפוטיות. ואולי תוכלו לחשוב יחד על דרכים להתמודד ולהתעודד מעט.

מוזמן עכשיו, או בכל זמן שתרצה..

מחכים לך שם,
שלך,
מתנדבת סה"ר.