10 תשובות
יש הבדל בין מרביצים לבין כאפה של חינוך
שואל השאלה:
אבל יש הורים שממש מוציאים עצבים
זה לא נתפס
אבל יש הורים שממש מוציאים עצבים
זה לא נתפס
אנונימית
מסכימה עם כל מילה .
מסכימה. אני לא מבינה במיוחד אנשים כמו הגננות האלו שהרביצו לילדים בגן והורים שלא אכפת להם אם הילד נשאר באוטו או ייפול מהגג, זה נוראי.
זה משהו לא נורמלי
הם פשוט לא מודעים
או שהם במחשבה אחרת
עצוב שזה ככה
הם פשוט לא מודעים
או שהם במחשבה אחרת
עצוב שזה ככה
נכון
"עזבתי את האתר":
אני בחיים לא קיבלתי סטירה, ואם זה יקרה המורים שלי ידעו.
התפקיד שלהם זה לחנך אותנו לא להתנהג באלימות ככה שזה הדבר הכי פא*ינג מטומטם שהם יעשו את זה.
ואת יכולה לשאול את ההורים, את המורים שלי, ואני הילדה הכי מחונכת בבית ספר.
אני בחיים לא קיבלתי סטירה, ואם זה יקרה המורים שלי ידעו.
התפקיד שלהם זה לחנך אותנו לא להתנהג באלימות ככה שזה הדבר הכי פא*ינג מטומטם שהם יעשו את זה.
ואת יכולה לשאול את ההורים, את המורים שלי, ואני הילדה הכי מחונכת בבית ספר.
יש כאפה בכדי להתחנך, ילדים צריכים את זה לפעמים.
אמא שלי הודתה בפני שהיא הרביצה לי לפני כמה שנים כדי להוציא עליי את העצבים למרות שלא עשיתי כלום כי אני חלשה יותר ממנה אז היא ראתה לנכון ( הייתי קטנה יותר )
אנונימית
את צודקת,אצלי אמא שלי כשהייתי מנהגת רע או לא מקשיבה כל כך הייתה מרביצה לי,ולא כאפה..
ככה הייתה מחנכת אותי וכל פעם אחרכך הייתה באה ומצטערת באמת ילדות לא טובה הייתה לי גם אמא שלי הייתה לרוב עצבנית אולי באמת על הדרך שכעסה עליי הוציאה את כל העצבים שלה ככה עליי...
רק שהיא כל החיים אומרת לי שהיא אוהבת אותי ואני חשובה לה והכל והאמת גדלתי להיות אדם עם ערכים לא מפונקת בכלל עובדת קשה כדי להשיג דברים שאני רוצה
כמובן שלא נעים לי שכל הילדות שלי התבססה על אלימות מצידה אבל זה מה שהפך אותי למי שאני ולא למפונקת נגיד לאחותי הקטנה הכי פחות הייתה אלימות אז היא גדלה להיות ממש מפונקת מקללת את ההורים בפנים ולא איכפת לה והם כבר עברו את הקטע של להשתמש באלימות או להרים יד...
אני תמיד אהבתי ויאהב את ההורים שלי למרות שאני לא בעד אלימות ואני לא ארים יד על הילדים העתידיים שלי וכמובן שלא אגרום להם להיות מפונקים כי הכל מקבלים ממש לא..אבל יש דרכים אחרות לחנך בלי להרביץ :(
ככה הייתה מחנכת אותי וכל פעם אחרכך הייתה באה ומצטערת באמת ילדות לא טובה הייתה לי גם אמא שלי הייתה לרוב עצבנית אולי באמת על הדרך שכעסה עליי הוציאה את כל העצבים שלה ככה עליי...
רק שהיא כל החיים אומרת לי שהיא אוהבת אותי ואני חשובה לה והכל והאמת גדלתי להיות אדם עם ערכים לא מפונקת בכלל עובדת קשה כדי להשיג דברים שאני רוצה
כמובן שלא נעים לי שכל הילדות שלי התבססה על אלימות מצידה אבל זה מה שהפך אותי למי שאני ולא למפונקת נגיד לאחותי הקטנה הכי פחות הייתה אלימות אז היא גדלה להיות ממש מפונקת מקללת את ההורים בפנים ולא איכפת לה והם כבר עברו את הקטע של להשתמש באלימות או להרים יד...
אני תמיד אהבתי ויאהב את ההורים שלי למרות שאני לא בעד אלימות ואני לא ארים יד על הילדים העתידיים שלי וכמובן שלא אגרום להם להיות מפונקים כי הכל מקבלים ממש לא..אבל יש דרכים אחרות לחנך בלי להרביץ :(
אנונימית
באותו הנושא: