למי שמבין בבעיות נפשיות (בעיקר חרדה ודיכאון) אשמח שיקרא את הכל

זה התחיל מאפריל. זה התחיל לא כזה גרוע והגיע לשיא בחודשים יוני-יולי. זה הפסיק עכשיו באוגוסט. אני אסביר מה היה לי. דבר ראשון חוסר תיאבון רציני. היו ימים שלא אכלתי פירור. הורדתי כמה קילויים בלי שרציתי. זה היה הדבר העיקרי שהלחיץ אותי. דבר שני, בעיות שינה. קושי לישון בלילות, קמה כמה פעמים באמצע הלילה, ישנה צהריים בכמויות (הקושי של להירדם זה לא קשור ללישון צהריים כי היו ימים שלא הצלחתי לישון צהריים והייתי על לא יותר מ-4 שעות שינה ועדיין לא הצלחתי להירדם). תחושה של חולי, תשישות וחולשה ברמה שאפילו אחריי שהתהפכתי צד במיטה הלב שלי דפק כל כך מהר כאילו עשיתי אימון שלם. חרדה כל פעם שחברות שלי תכננו להיפגש שהתבטא ברעידות, חולשות, גליי חום, ודופק מהיר ביותר. שנאה עצמית: חיצוניות ואופי. הגעתי לנקודת השפל של לאהוב את עצמי. לא עשיתי שום עבודות לקיץ, לא מפסיקה לחשוב ולהיחלץ... אני הלכתי לא ממזמן לרופאה שמתמחה בכל מה שקשור לרפואה של בני נוער אך הלכתי אליה כשהמצב השתפר והיא אמרה שככל הנראה אני סובלת מחרדות קשות ושאני צריכה ללכת לפסיכיאטר. הקטע זה שאני לא חושבת שזה רק חרדות. אני חושבת שזה היה גם דיכאון בגלל כל מה שהסברתי כאן. הייתי במצב נוראי ממש ממש. הפסיכיאטרית שלי תהיה רק בסביבות ספטמבר-אוקטובר כי זה דרך הקופת חולים ולוקח זמן. היא עדיין יכולה לאבחן אותי עם דיכאון? אפילו אם אני כבר לא שם? כי אני פשוט רוצה את הסגירת מעגל של התקופה הזאת. אני רוצה להסתכל על זה ולהגיד לעצמי "וואלה אם עברתי את זה אני מספיק חזקה בשביל לעבור כל כך הרבה ויש לי את הכלים" חרדה בכל מקרה היא תאבחן אותי וכנראה אני אתחיל גם טיפול תרופתי אך אני פשוט רוצה לדעת אם יהיה אפשרי לאבחן גם את התקופה שעברתי מאפריל עד יולי.