מי שמאמין באלוהים ובמצוותיו חייב להיות דתי?

לא

לא

לא פשןט אם את מאמינה בתורה זה קצת סותר

אין סתירה, להאמין באלוהים זה להאמין, הדת הוכתבה על ידי אנשים

תלוי. יש כאלה שלא שומרים את כל מה שצריך. מי ששומר - הוא דתי, מי שלא - לא.

שואל השאלה:
^^מה קשורה כאן שקשוקה???

מי ששומר מצוות והולך בדרך אלוהים, הוא מה שנקרא צדיק, זאת אומרת הוצדק באמונתו
היכן רשום שהדת היא הדרך להיות צדיק?

אם לא אני סושי לי
אתה לא יודע שהדת הוכתבה על ידי אנשים.
אם מישהו מאמין בתורה זה קצת סותר לא לקיים אותה..

אני בת חח
הדת הוכתבה על ידי אנשים, את מוזמנת לבדוק בהיסטוריה שלנו, אחרי חורבן בהמק..
במעמד הר סיני ניתנו תורות: כתב, תורת המצורע (אני לא זוכרת את כולן) אבל לא התורה שבעל פה, זה מעולם לא היה מוזכר שם

במשך 40 יום הקב"ה נתן למשה את התורה שבעל פה שעברה מדור לדור בעל פה אבל זה לא רבנים המציאו (מה גם שפעם לא היו רבנים והתורה הזאת עוברת עוד מהדור של משה רבינו)

"האם שמת לב לעובדה כי באף פסוק בספר התורה לא נמצא ביאור מהי בעצם מזוזה? או מהי ציצית? או מהם תפילין? או מהי כתובה? או כיצד שוחטים? או כיצד עורכים ברית מילה? או כיצד מקדשים? או אפילו מהן המלאכות האסורות בשבת?

כל תרי"ג מצוות מתועדות בספר התורה, אך לא נאמר כיצד לקיימן. זאת מאחר שההוראות נמסרו לבני ישראל בעל פה. משה רבנו קיבל מפי ה' הדרכה מעשית כיצד לקיים את מצוותיו, ומשה רבנו לימד את בני ישראל, הסביר להם מהי מזוזה ומה כותבים בה, כיצד נראות תפילין ומהן הפרשיות שבתוכן, מה עורכים קידושין ומה נוסח הכתובה, כיצד עורכים שחיטה, מהן 39 אבות המלאכה האסורות בשבת ועוד. בלעדי הדרכה זו - אין כל אפשרות לקיים את המצוות הכתובות בתורה.

זו היא למעשה התורה שבעל פה: ביאור ופירוט כל תרי"ג המצוות המובאות בתורה שבכתב, כיצד מקיימים אותן הלכה למעשה.



את "התורה שבעל פה" לימד משה רבנו בעל-פה את בני ישראל, כפי שנאמר: "והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם" (שמות פרק כד, יב). להורותם - מלשון הוראה, הסבר של המצוות בעל פה.

עוד נאמר: "ואדברה אליך את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם" (דברים ה כח) - כלומר, ה' ציווה את משה ללמד את המצוות, להסבירן לישראל.

"הואיל משה באר את התורה הזאת לאמור" (דברים א, ה) - ביאר, כלומר הסביר את התורה.

נאמר: "ואותי ציווה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חוקים ומשפטים לעשותכם" (דברים פרק ד, יד) ה' ציווה את משה ללמד ולהסביר כיצד לקיים את החוקים והמשפטים, במטרה לעשותם בפועל. מספרים חז"ל כי: "משה הראה את החודש (מולד הלבנה) לישראל, ואמר להם כזה, היו רואין וקובעין את החודש לדורות" (מכילתיה שמות יב, ב)."

להאמין בה' ו*במצוותיו* ולא לקיים את זה, זה לסתור את עצמך.
מי שמאמין שיש אלוקים אמור לחשוב שאלוקים רוצה לתת לנו טוב, שהוא ברא את העולם ליעד מסויים. הוא לא אכזר שישאיר אותנו בעולם ללא הוראות.

כמו שאמר 'כושים זה מצחיק', יש לנו את המתכון המדוייק והמוצלח ביותר, שעובר אצלנו מדור לדור.
חחח אני יודע שהוא לא התכוון לזה

מה..?
זה לא מוזכר בתורה כי לא חייב תפילין וכל זה
זה סילוף שנעשה כבר לפני הרבה שנים
טוטפות בין עיניך משמע זיכרון, לזכור

אלוהים ברא את האדם בעל שכל שיחשוב, לא חשוב לו איך לעשות את זה
אלא הכוונה, לא סתם הנביאים גערו בעם ישראל על ה"צדיקות" בחוץ וריקבון בפנים

אם לא אני סושי לי
כתוב והיו לאות על ידך.
יש לי פסוק פשט שאני ממש אוהב "וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם" (דברים ז', טז')
תסבירי לי איך בלי פירוש תגיעי למשהו הגיוני

לאות לא אומר בהכרח משהו חיצוני
התנך עצמו מדבר בכלל על קשר אישי עם אלוהים, לזכור אותו ולאהוב אותו
אני לא יודעת מה הרבנים אומרים, אבל בעיניי זה נשמע כמו לא ללכת אחרי עובדי אלילים.

הדת היא הדרך
אתה עובד על המידות שלך ומשפר אותם. אתה מקיים מצוות, תורם לזולת, מכבד את ההורים, לומד תורה ומוסר, משתדל תמיד לשמוח.
אני לצערי לא צדיק ולא ממש לומד תורה אבל אני שם לב שיש הרבה אנשים שהם לא לומדים תורה והם אנשים טובים בסך הכל והם חושבים שזה שהם לא לומדים תורה אבל הם אנשים טובים אז הכל בסדר אז זה עדיין בסדר, זה לא נורא אבל כשאתה לא לומד תורה אתה יכול לחטוא בהרבה דברים אחרים שלא ידעת בכלל שזה חטא
כמו למשל לשון הרע, יש על זה ספרים שלמים על כמה שצריך להיזהר בזה. או למשל לפגוע באדם, או לצער אדם זה אסור ואתה יכול לחשוב שאתה בן אדם טוב גם כשאתה לא לומד תורה אבל בעצם אתה חוטא בדברים האלה מבלי לשים לב
ובגלל זה עדיף ללמוד תורה הלכות, לשון הרע, רכילות יש ספרים שלמים על הדברים האלה באיזה מקרה מותר להגיד ככה ובאיזה מקרה אסור ממש ספרים שלמים
כדי לעבוד את הבורא בדרך הכי טהורה ולהיות הכי קרוב אליו (לא שאנחנו כרגע לא קרובים, אנחנו יהודים, אנחנו בניו) אז זאת הדרך האמיתית!

לא יודע

מי שמאמין בבורא עולם יתברך ושומר תורה ומיצוות הוא ניקרא דתי אז כן

לאו דווקא

אם לא אני סושי לי
ואתה החלטת על דעת על עצמך שזה אומר לזכור?
הקב"ה הביא לנו תורה אחת שנקיים אותה לא כדי שכל אחד יפרש לעצמו ויעשה מה שהוא רוצה.
לכן הוא גם נתן למשה את התורה שבעל פה והסביר לא על כל 613 המצוות ב40 יום שמשה היה בהר סיני

לא החלטתי, מאיפה לך בכלל שזה תפילין?
תראה בספר שמות (לא זוכרת פסוק) ותבין את ההקשר
אני בת אגב

יש הרבה הגדרות לדתי אתה יכול להיות "דתי" בדרך שלך, אבל כן בעיקרון זה כמו שתאהב לאכול בשר ותיהיה צמחוני זה לא כזה הולך ביחד

שואל השאלה:
אני מאמינה באלוקים.
ומשתדלת לקיים את המצוות שאני יכולה.
אבל לכל אלו שאמרו שלהאמין-אבל לא לקיים זה שתי דברים שסותרים אחד את השני-אז אני לא מסכימה איתכם.
כי אני חושבת שלהאמין ולקיים זה שתי דברים שונים לחלוטין.
(כי הרבה מאד הלכות ומצוות היום רבנים הוסיפו,ואני לא מקשיבה לכל רב).
מבחינתי זה עשרת הדברות, שבת וכשרות.
וקצת צניעות.
כל השאר פחות חשוב לי.

אם תבדקי תגלי שלכל מה שלדעתך הוסיפו יש מקור בתורה, או הסבר מפורט למה זה מחוייב.

רבנים לא הוסיפו שום דבר אין להם סמכות לזה.. זה הכל עוד ממשה רבינו.
את חושבת שאת יכולה להחליט לבד מה צריך לקיים ומה לא? אם מאמינים בקיום מצוות בה' ובתורה זה אומר שמאמינים בכל התורה לא בחלק