למה כותבים לא מפרגנים לכותבים אחרים?

תחשבי על זה ככה, כשיש מישהו שיותר טוב ממך או שאת רואה איך הוא מתקרב אלייך או "גונב לך את הקטע" את ישר מרגישה מאויימת, וקשה לפרגן
אני אומרת את זה מנסיון. בכל דבר בחיים אני מרגישה ככה ואפילו יותר קשה לי כי אני מודעת לזה.
קשה לי כשאנשים אוהבים את אותם הדברים שאני אוהבת(תחשבי כמה מטומטם זה) קשה לי כשלחברים יש חברים שהם יותר טובים ממני ואני ממש אוכלת תסביכים מכל הדברים האלה
אז בקיצור, לפרגן זה קשה מאוד לאנשים מסויימים, ולפעמים זה לא בא ממקום של רוע

שואל השאלה:
הנה את רואה אנונימית? בנות הן באמת כאלה . את ההוכחה. איך הגעת לזה שזה סיפור אישי שלי? לא את חייבת לקטול כי אני בת ששאלה על כתיבה
הבנים ענו פה יפה מאוד, תודה לכם ^

על מה את מדברת?
אני לא יכולה להיות "ההוכחה" לזה מכמה סיבות:
ראשית, לא "קטלתי" אותך.
שנית, אני לא כותבת.
אני אגיד לך בקלות איך הגעתי לזה- זה חייב להיות סיפור אישי שלך, אחרת לא היית יכולה להיות מודעת למצב ולא היית שואלת על זה.
מי שענו כאן הן בנות, הבן היחיד שענה כאן הסכים איתי. שוב אין לי מושג על מה את מדברת...
אם כבר בהוכחות עסקינן, המשפט שכתבת "בנות הן כאלה" רק מוכיח שהטענה שלי נכונה.
את סתם מכלילה.

שואל השאלה:
בסדר לא ביקשתי שתגידי לי מה הבעיה עם סיפור אישי שלי, "תשליך של עצבים" גם אם הכללתי, אני לא צריכה ביקורת ממך על ניסיון ועל מה שאני מרגישה.. כולה שאלתי שאלה ומי שענה לשאלה נתתי לו פרח
הרגשתי שעניתי במטרה להכאיב, זה לא ענה על השאלה שלי, ובדרך כלל זה תשובה שבת תכתוב.. לא קרה לי עם בנים. אבל שיהיה.

^אחלה פירוש סיטואציה מסכים איתך

את סתם מכלילה ורואים שזה תשליך של עצבים בגלל סיפור אישי שלך.