4 תשובות
קוראים לזה טנטופוביה. וטיפול מקצועי ויעיל את לא תקבלי כאן באתר, אבל תנסי להסתכל באופן חיובי על החיים ולא הכל זה מוות ורצח כן?
וואי אני כמוך אז אני מצטרפת לשאלה
מה, כי כל בן אדם אחר לא מפחד מרוצחים, קניבלים וכל דבר אחר העשוי להוביל לרצח?
הפחד עצמו מובן והגיוני, אני מנסה להתגבר עליו בכך שאני לא חושב על כך יותר מדי.
היי יקרה
קוראת את מה שכתבת ושומעת מול כמה חששות מאיימים ופחדים את מתמודדת...
כמה מעייף, אולי אפילו סוחט זה בוודאי יכול להרגיש...
יכולה רק לתאר לעצמי כמה כבד המשא שאת סוחבת על כתפייך, להתמודד מול פחד ממוות שלך או לא פחות מטלטל מוות של אדם קרוב בטח גורם לך להרגיש כאילו אין מקום בו את יכולה להרגיש מוגת, קרקע יציבה לעמוד עליה מבלי שחרדה חדשה תצוף ותגרום לך לטבוע בים של מועקה...
נראה שדבר נוסף שאולי מטריד אותך זה איך מתמודדים מול הבהלה שאינה נגמרת ויתכן שאפילו מתעצמת מיום ליום...
לצד זה, הייתי דווקא רוצה לחזק את המקום הזה שמרגיש לך מעורער ולהגיד שאולי זו דווקא שביב תקווה בתוך כל הערפל סביבך...
הרצון לדעת איך להתמודד מראה אולי שנמאס לך מהתחושות האלו, מלתת להם במה בנפשך ויש בך רצון למצוא דרך שונה להתמודד, לחיות חיים נטולי חרדה ומצוקה...
יקירה, האם יש מישהו בחייך שיודע על ההתמודדות המתסכלת שלך? לעיתים שיתוף של אדם קרוב יכול נורא להקל על ההחזקה של רגשות כבדים כל כך, ומחשבות מעיקות...
אולי תוכלי לחשוב על לשתף מישהו, למשל אחד ההורים, חבר או חברה קרובים או אולי מישהו מהמסגרת החינוכית בה את יתכן ונמצאת...
אני רוצה להציע לך אפשרות נוספת אם תרצי כמובן, עמותת סה"ר-סיוע והקשבה ברשת בה אני מתנדבת. יש לנו צ'אט אנונימי לחלוטין ואני רוצה להזמין אותך אם תסכימי לדבר איתנו, אחד המתנדבים שלנו ישמח לשמוע אותך, לתת לך כתף תומכת ואולי אפילו לחשוב יחד איתך על דרכי התמודדות שיקלו עליך...
בואי יקרה, אפילו כעת. אנחנו כאן בשבילך אם תרצי...
שלך,
מתנדבת מסה"ר.