יש מישהו שלא יצא מהמיטה המון המון זמן בגלל דיכאון? אם כן מה הרגשתם שלא יצאתם מהמיטה?

הרגשתי נורא. לא הרגשתי את הימים עוברים בכלל. לא ידעתי איזה יום אני נמצאת, הייתי שמה שעון מעורר לפני משמרת כדי שאני לא אאחר אבל חוץ מזה כל החיים חלפו - לא חלפו לי לנגד העיניים.

אני כן, הרגשתי דיכאון וחלשות, אני גם עכשיו מרגיש ככה בגלל שאני עוברת חרם

שואל השאלה:
הרגשתם רק דיכאון ושאין לכם חשק לצאת מהמיטה כי אין לכם מוטיבציה ואין לכם תקווה?

הרגשתי בדיוק את מה שתיארת. למה לי לקום בכלל? הכל רק כואב. סוג של מרגישה את זה גם עכשיו, אבל קצת התרגלתי.
בחיים לא חשבתי שאני אתדרדר לדיכאון..
החיים קשים